Search

הספרייה המקוונת של מכללת רטר

הזכות לממש את הפוטנציאל: מחוננים עם לקויות למידה

ילד קופץ

מהם "ליקויי למידה"?

המושג "ליקויי למידה" מתייחס לקטגוריה רחבה של קשיים, הכוללים בעיות בתחום השפה, בעיות בקריאה, בהבנת הנקרא, בהבעה בכתב, בחשיבה מתמטית ובחשבון. לפעמים יש ילדים שסובלים מכמה ליקויים בו-זמנית, והם מתקשים בתחום הרגשי, החברתי וההתנהגותי, גם בעיות קשב וריכוז (Lyon ,1996).

האם ילדים בעלי אינטליגנציה גבוהה יכולים להיות לקויי למידה?

בשנת 1925 תרמן ושותפיו הגדירו ילדים מחוננים כתלמידים בעלי הישגים אחידים וגבוהים הן במבחני האינטליגנציה והן בלימודי בבית –ספר (Mills,1977 & Brody).

אצל תלמידים עם ליקויי למידה קיים בער בין הישגים לימודיים לבין הרמה השכלית.

בהגדרה קיימת סתירה בין ליקויי למידה לבין מחוננים ועל כן קיימת הבעיה באבחון.דרושה לכך הגדרה מחודשת שתאחד בין שני המאפיינים.

ע"פי התפיסה המקובלת יותר היום ,דוגמת התיאוריה של Howard Gardner, המתייחסת לאינטליגנציה כמכלול של יכולות שונות,ניתן להבין שילד בעל יכולות גבוהות בתחום שכלי מסוים עלול להיות פגוע בתחום מסוים אחר.

ישנה אפילו תיאוריה הקושרת בין הכישרונות המיוחדים של מחוננים לבין הליקוי(West 2000) ווסט כתב על יכולותיהם של מדענים בולטים כגון אינשטיין,פאראדיי ואחרים שהמשותף ביניהם הייתה חשיבה עם דגש על המרכיב בויזואלי וקשיי בהשתלבות במערכת הבית ספרית עקב בעיות בעיבוד שפתי, הוא מציג את התיאוריה של Galaburda ושל Geschwind בנושא.(West 1977 ) טענתו הייתה שהליקוי והמחוננים הם נובעים מקיומה של תכונה שכלית,המעוגנת בתפקוד המוחי,הוא טען שהמוח מפותח במיוחד בתחומים מסוימים אינו יכול להיות מפותח באותה מידה גם ביכולות השונות.

תלמידים מחוננים בעלי לקויות למידה,לעתים קרובות אינם זוכים לטיפול היות ולמורי קשה להצביע על קשייהם ,בהיותם בעלי יכולות המסתירות אותם ( (Eachern & Bonot 2001 ). בהגדרה- קיימת סתירה בין ליקויי למידה לבין מחוננים ועל כן קיימת הבעיה באבחון. דרושה לכך הגדרה מחודשת שתאחד בין שני המאפיינים.

להלן מקצת מהמאפיינים הבולטים בשני התחומים

מאפייני מחוננות

מאפייני לקויות למידה

זיכרון מצוין לטווח ארוך

זיכרון חלש לטווח קצר

אוצר מילים עשיר

אוצר מילים מילולי עשיר יותר מאשר בכתיבה

מצטיין בחשיבה מתמטית

מתקשה בפענוח מילים, מתקשה בחישובים

יכולת מילולית גבוהה

מסרב להתבטא בכתב

מיומנויות מחשב גבוהות

מתקשה באיות

תפיסה טובה של מושגים מופשטים

מתקשה בהמשגה

מתמודד היטב עם חומר מאתגר חשיבתית

מתקשה בחומר המורכב מרצפים

משגשג במטלות מסובכות

מתקשה לזכור בעל פה

בעל דמיון פורה ויצירתי

לעתים חסר קשב

מהלך מחשבה טוב

רגשות משתלטות על מהלך המחשבה

שמיעה חדה

זיכרון שמיעתי לקוי

בעל רעיונות מעניינים

מיומנויות הקשבה חלשות

סקרנות בלתי נדלית, שואל אין ספור שאלות

קשיי שפה "מכאניים": דקדוק, פיסוק וכדומה

רמת אנרגיה גבוהה

אינו לומד אלא אם כן הנושא מאוד מעניין

בעל תובנה עמוקה

מתקשה לעמוד במטלות בזמן מוקצב מראש

בעל חוש הומור מצוין

קשיים בהתארגנות עד כדי חוסר אונים

פרפקציוניסט

מוצא תירוצים להתחמק ממטלות בתחומים חלשים

מצטיין באמנות, מדע, גיאומטריה, טכנולוגיה או מוסיקה

נכשל בשפות זרות ובמקצועות המבוססים על חזרה, רצפים וזיכרון

משתעמם במהירות בכיתה וחסר סבלנות כלפי הסברים חוזרים ונשנים למען התלמידים האחרים

מתקשה להבין חומר שלא על פי ה"ערוץ" החזק שלו (שמיעתי /חזותי/ קינסטטי)


יש עוד תופעה שמחמירה עוד יותר את התוצאות של לקויות הלמידה
, ומתבטאת בכישלונות או בהימנעות מקריאה, כתיבה או רכישת שפה זרה. תופעה זו ציינה אריקה לנדאו, בספרה האומץ להיות מוכשר (לנדאו 2001)היא טענה :שילדים עם לקויות למידה בעודם צעירים.אינם מסוגלים להתמודד עם כישלונות חוזרים. הדבר נעוץ בהתפתחותם הרגשית ה"נורמאלית" שאינה עולה בקנה אחד עם בגרותם האינטלקטואלית.

מאפיין נוסף "לדעת מבלי להתאמץ" בגיל צעיר יכולים לשרוד עם זה, אבל בבית ספר התיכון כאשר הם נדרשים,להתאמץ כדי לדעת ,אולם אינם יודעים איך וחסר להם את ההרגלים הלימודיים,הם אינם מכינים שיעורי בית,אינם קוראים ומתקשים בארגון החומר הנלמד ובהפנמת הרגלי למידה.

לנדאו ,כמו חוקרים רבים טוענת : ילדים מחוננים ראויים לזכויות ייחודיות ,גם תלמידים עם לקויות למידה ראויים לזכויות ייחודיות,על אחת כמה וכמה ילדים בעלי שתי האבחנות.

מה הם מאפייני תלמידי מחוננים עם ליקויי למידה?

תלמידים מחוננים עם ליקויי למידה בעלי תפיסה עצמית נמוכה מהתלמידים המחוננים ומשתתפים פחות בפעילויות חוץ- בית ספרית מחבריהם המחוננים, לילדים אלו יש בדרך כלל יכולת לפתרון פעיות,יש להם חוש הומור,הם עלולים להפגין שעמום בשיעורים,התנהגויות של הפרעה,היפראקטיביות,בעיה בעיצוב אותיות ושגיאות כתיב.

בוקסלר-מופיע פער גדול בין ציונים תת-מבחנים, לדוגמא: יהיו ציונים נמוכים באוצר מלים, בחישובים ובהשלמת תמונות(פעילויות הדורשות מיומנויות למידה) לעומת ציונים גבוהים במיוחד בסידור קוביות, בקידוד וברצף (פעילויות הדורשות חשיבה מופשטת). המורים תופסים אותם כפחות חברותיים ופחות מקובלים מילדים מחוננים שאינם לקויי למידה,מבחינות רבות הם מהווים קבוצת סיכון (Eachern& Bonot 2001).

הבלבול בתפיסה העצמית הדואלית מתסכל אותם והופך אותם לעצובים,כועסים,מבודדים ובעלי קושי בריסון עצמי (לה פרנס א.ב. 1998)

איך אפשר לטפל בתלמידים מחוננים עם ליקויי למידה?

על מערכת החינוך ובמיוחד היועצים החינוכיים הנתפסים כמקורות התמיכה ושמירת ערך הבריאות הנפשית במערכת חינוכית,לתמוך ולתווך בין כלל הגורמים המלווים תלמידי אלה לשם כך מומלצת גישת טיפול מערכתית שתתמקד ביכולות ובעניין של התלמידים.

1- ברמת ההורים:

– ההורים ידברו עם ילדיהם באופן ישיר לגבי תחושותיהם .

– צריך לפנות ליועץ החינוכי של בית הספר ולשתף אותו בבעיות של חוסר מיצוי יכולת, דיווח על שעמום בכיתה, רצוי לשתף פעולה עם היועץ חינוכי ולפנות הילד לאבחון מדויק ולמומחים בתחום ליקויי למידה ומחוננים .ולמצוא דרכים להתמודד בבית הספר

– מומלץ להשתתף בקבוצת תמיכה של הורים לילדים ליקויי למידה ומחוננים זה יעזור להורים באופן אישי וגם בשיפור מצבם של בילדים

2- ברמת מורים:

– פיתוח הכישורים הקיימים וחיזוק הצדדים החזקים כמו: חשיבה מופשטת ויצירתית.

– בתוכנית הלימודים –לדאוג שיהיו נושאים מאתגרים של חקר וגילוי,לכוון לשונות ויצירתיות של חומר הלימוד,לגוון בשיטות הלימוד,אפשרות של בחירה אישית,רצוי להפחית צורך בשינון והסתמכות על זיכרון.

– שימוש בעזרים :מחשבונים, מחשב, מעבד תמלילים, הקלטות…….

– בארגון ומיקום בכיתה, להושיב אותם קרוב למורה, לדאוג להתייחסות מכוונת לפני כל משימה…….

– ליווי המורים :היועץ והמורה יתאימו תוכנית התנהגותית לימודית (חוזה לטווח קרוב עם הילד…..), מומלץ להפגיש כלל הכתה עם אישים מפורסמים שהצליחו על אף ליקויי הלמידה שלהם.

– העלאת המודעות של המורים: להיפגש עם מומחים למחוננים,להשתתף בהשתלמות להעמיק את מודעותם לתופעות שידליקו נורות אדמות, ללמוד להבחין בין ילד שאינו מחונן לבין ילד לקוי למידה מחונן.

– ברמה טיפולית באמצעות עבודה קבוצתית עם התלמידים או טיפול פרטני:

על הילדים לקבל את עצמם מחוננים ביחד עם קבלתם עצמם כלקויי הלמידה,הציפיות מהם גבוהות והם אינם מסוגלים לעמוד בציפיות,על כן הם מהווים קבוצת סיכון ללחץ ושחיקה,האשמה עצמית ומקרים קיצוניים-התאבדויות.

– קבוצת תמיכה : מטרת הטיפול תהיה להביאם לאמונה בכוחותיהם (הגדרת בעיה,חזקים מול חולשות,תיקון אמירות שליליות……)

– להשתמש בהרפיה, דמיון מודרך ועוד.

– ריפוי באמונות להציב אתגרים ודרכים רבות לפתרונות.

– הוראת מיומנויות למידה :ניתן ללמוד באופן פרטני וקבוצתי,שיטות יעילה בלמידה כגון :תרגילים לשיפור הזיכרון,שיטות לארגון הזמן,אסטרטגיות להתמודד בלמידה …

– בניית דימוי עצמי חיובי,דרך עידוד תקשורת בין- אישית טובה והפגת מתחים.

– בעבודה בקבוצה המתמקדת בנושא פתרון פעיות בטווח קצר יש להדגיש נושא המידע,לתת לוח זמנים ברור,הזכויות…..,ההתאמות……והאפשריות העומדות בפניהם בדרכי הבחנות ובהמשך חיי הקרירה שלהם.

לסיכום

קיימת בעיה באיתור ובטיפול בילדים מחוננים עם ליקויי למידה. במקרים רבים הם אינם מאובחנים ולכן גם אינם מטופלים בתכניות ייחודיות,על ילדים אלה לקבל אפשרות לביטוי יכולותיהם,יש להם הזכות לממש את הפוטנציאל שלהם.

תיאור מקרה

חוסאם בחור בן 18 מאובחן כילד מחונן עם לקות למידה ,הוא התקשה לבטי את רעיונותיו ,עם דימוי עצמי נמוך ,הוא פנה אלי עקב קושי להחליט מה ללמוד ומדבריו ידעתי שהוא התחיל ללמוד והפסיק ,ובפגישה הראשונה ב 10 השאלות עלה שהוא מתקשה להחליט מה המטרה שלו האם זה להחליט מה ללמוד או להחזיק ביטחון עצמי ובסוף החליט שמתאים לו וחשוב יותר לחזק את הביטחון העצמי ובכך הוא יצליח להחליט מה ללמוד ומתי , ואמר שהוא אחראי להשגת המטרה.

חיבור למשאבים פנימיים: עבדתי יחדיו על חיזוק משאבים בטכניקת העברת יכולת ובהדמיות.

העברת יכולת: תלמידים מחוננים עם ליקויי למידה בעלי תפיסה עצמית נמוכה,חוסאם התקשה בבחירת מצב עם יכולת טובה ,השתמשתי בשאלות והצליח בסוף לדבר על ההצלחה בראיון העבודה שלו והבין שיש לו המון כישורים ויכולות

הדמיות: בחרתי בנושאים הקרובים לליבו כמו : היכל האור, העץ,חברים על הגבעה ,מפגש עם אדם בעל מסר,והקפדתי לעשותן כמעט בכל פגישה,בהתחלה התקשה לסגור את העיניים ולאט לאט בקצב שלו התחבר וידעתי שקל לו יותר להתחבר למשאבים ולרגש ממקום של התת מודע.

שלוש העמדות: השתמשתי בטכניקה זו כדי לאפשר לחוסאם להבין מפת העולם של אמה שלו, היה חלוקת דעות בינו לבין אמה שלו בקשר ללימודים שלו דבר זה התבטא אצלו בהרגשה של לחץ וגרם לו להיות עצבני,היא רצתה שהוא יתחיל ללמוד השנה והוא רוצה לדחות הלימודים לשנה הבא,הוא הבין הכוונה החיובית של אמו מאחורי העמדה שלה והחליט להזמין אותה לשיחה ברוגע ובלי להתעצבן .

שחרור מתלות: מטרת הטכניקה לבטל את ההשפעה התלותית, מבלי לפגום באהבתו של חוסאם לאמא שלו,במהלך הפגישות ומיוחד בשלוש העמדות חוסאם דבר על הקשר התלותי עם אימא שלא שהיא רוצה לעשות את הכול במקמו והוא רוצה לממש הזכות שלו בבחירה ולחוות את הדברים.אימא שלו רוצה לקבוע במקומו מתי ללמוד ומה ,אפילו בקשה ממני לסביר מה עובר על בנה במפגשים,חוסאם מודע לקשר התלותי ורוצה להשתחרר מההשפעה של התלות ,הוא כבד את אמו והיה מודע לכוונה החיובית של תלות זו והצליח להעביר את הקשר לאני בעל היכולת וזה הביא אותו לאמונה בכוחותיו.

תרגיל הכיסאות: חוסאם התקשה להחליט האם ללמוד השנה או שנה אחרי השתמשתי בטכניקה כדי ליצור דיאלוג בין שני החלקים הפנימיים המצויים בקונפליקט בעת קבלת החלטה .כאשר לכל חלק יש מטרה משלו,המטרות סותרות זו את זו וכך נוצרים מאבקי כוח הגוזלים מהאדם אנרגיות ומשאבים ומונעים ממנו להגיע להחלטה.המטרה בתרגיל זה היא ליצור דיאלוג בין שני החלקים שיוביל לתובנות ובהמשך להסכמה על מטרה משותפת-היא ההחלטה שתתקבל.

NLP לארגון המוח (טכניקה שלמדתי בסדנת NLP ילדים) לטיפול בבעיות התארגנות

דרך 1- ציור הראש ואיך נראים הדברים המתקשים בהם מאורגנים בתוך המוח ,2-לשרטט נושא אחר שקל לו להתארגן ,3- שרטוט בו מעבירים את יכולת הארגון מההקשר בו היא קיימת למצב בו היא חסרה…………חוסאם הצליח להעביר את היכולת שלו להתארגן וללכת לבית הספר כדי לרשם למבחנים שחסרים לו.

הדהוד: מטרת התהליך לסייע לאנשים לחזק אמונות בנוגע ליכולות ולזהות שלהם

חוסאם בחר שהוא רוצה לחזק במסר שכן הוא יכול להצליח בלימודים ובחר באחד החברים ובמורה למתמטיקה שהן המדריכים הפנימיים,הוא הצליח להתחבר לעצמו המקביל את המסרים,המשאבים, היכולות והעצמה.

מוטבציה:תלמידים מחוננים עם ליקויי למידה עלולים להפגין שעמום בשיעורים ומצליחים בדרך כלל בנושאים שאוהבים,מידת המוטיבציה שיש לאדם תקבע את מידת האנרגיה שהוא ישקיע ,חוסאם רוצה לעשות שיעורים פרטיים במתמטיקה כד להצליח בבגרות ולא עושה,הוא הצליח לדמיין את השגת המטרה כמעורר דחייה ועבר אחרי כך לשיטת הסלאמי ומה הוא הצעד הראשון שהוא יצעד בכיוון השגת המטרה.

הדמיית המראה: מפגש הפרידה היה הדמיית המראה לעתיד,חוסאם הצליח לראות עצמו בעתיד אחרי חודש …ועוד שנה במקום שהוא רוצה להיות .עם בטחון עצמי ויודיע מה כן רוצה ,והוא הצליח לתת עצה לדמות בזמן שיש עלויות ומודדות,הוא התחבר ושפת הגוף הקרינה אופטימיות וחוזק.

כתבה- מונתהא מוזלבט

ביבליוגרפיה

– אריקה לנדאו, (2001 ) האומץ להיות מוכשר, הוצאת מה דע

– לה פרנס א.ב. (1998) הילד המחונן הדיסלקטי :אפיון, תוך התייחסות לתכונות חזקות וחלשות.פרספקטיבה,

– ASCA Professional School Counseling (Eachern,A.G.& Bonot,j. (2001

Brody,L.E & Mills,C.J. (1997)Gifted children with learning disabilities:

A review of the issues .JOURNAL OF LEARNING DISABILITIES.

Lyon,G.R.(1996) special education for students with disabilities.THE FUTURE OF CHILDREN .

West,T(1997) in the mind's eye: visual thinkers ,gifted people with dyslexia and other learning difficulties , computer images and the ironies of creativity.