Search

הספרייה המקוונת של מכללת רטר

אלרגיה

אלרגיה מהי?

אלרגיה היא תגובה מוגזמת של הגוף הנגרמת מרגישות יתר של מערכת החיסון שלנו כלפי גורמים חיצוניים שונים. זוהי למעשה מעין "תקלה או כשל" במערכת החיסון. לכן, לא ניתן לדבר על אלרגיה, מבלי להסביר מעט על מערכת החיסון בגופנו.
מערכת החיסון מורכבת מסוגים רבים של תאים, נוגדנים ומולקולות רבות אחרות. המערכת מגנה על גופנו מפני גורמים מזיקים כמו: וירוסים, חיידקים ורעלים. כשחודר לגופנו גורם זר תפקידה לזהותו ולהפעיל נגדו תאים ונוגדנים המנטרלים ומשמידים אותו. ייתכן בגופנו מצב של חסר או פגם באחד ממרכיבי המערכת החיסונית (למשל כאשר קיימת רמה נמוכה של נוגדנים – החסר השכיח ביותר של הוא של נוגדני IGA) או כשל ביכולת לייצר את הנוגדנים. במצב זה עלולה להיווצר תקלה שתתבטא בחוסר יכולתה של המערכת לזהות את אויביה, ואז היא תפעל נגד גורמים טבעיים שאינם מזיקים בדרך כלל ותיצור תגובות מזיקות שאחת מהן היא האלרגיה.
האלרגיה נגרמת כאמור על ידי חומרים זרים החודרים אל הדם דרך האף, העור, הריאות או מערכת העיכול. חומרים אלה נקראים אלרגניים. אצל רוב האנשים חומרים אלה אינם גורמים לתגובה אלרגית, אבל אצל חלקם כן.
אצל חולה אלרגני מערכת החיסון מייצרת נוגדנים מיוחדים (IGE), המתפזרים ברקמות בגוף וממתינות לאלרגן. כאשר נחשף האדם לחומר אליו הוא אלרגי, הנוגדנים מזהים את החומר והתגובה שנוצרת גורמת לשפעול מערכת החיסון ולשחרור פתאומי ומהיר של חומרים רבים הגורמים לבלבול המערכת החיסונית. תגובת המערכת החיסונית גורמת לסימפטומים רבים ביניהם נזלת, עיטוש, פריחה, גירוד, קוצר נשימה, נפיחות ועוד.
סוג התגובה האלרגית ועוצמתה תלויים בסוג האלרגן, בדרך כניסתו לגוף, בכמות שחדרה לגוף ובסוג הרגישות שפיתחה נגדו מערכת החיסון.
אלרגנים יכולים להיות: חלבונים בלתי מעוכלים, אבקני פרחים, קשקשי חיות, פרוות בעלי חיים, לטקס, עקיצות דבורים וצרעות, מרכיבי האבק, מתכות כמו ניקל וכרום, כימיקלים המצורפים למזון ותרופות.

אלרגיה למזון

אלרגיה למזון היא אמנם אחת התופעות המטרידות ביותר בציבור, אך קיימת הפרזה לגבי שכיחות התופעה. זוהי אלרגיה המתפתחת בעיקר אצל ילדים אך עלולה להתפתח גם בקרב מבוגרים.
רבים מההורים משוכנעים שילדיהם אלרגיים למזון, אולם מסתבר שרק אחוז קטן מהם אכן סובלים מאלרגיה. בהערכה גסה כ-5% מהאוכלוסייה בארץ סובלת מאלרגיית מזון ברמות שונות. הערכה מפורטת יותר מדברת על 8% מאוכלוסיית הילדים ושני אחוזים מאוכלוסיית המבוגרים.
מזונות מעטים אחראים על כל סוגי האלרגיה למזון: חלב פרה, ביצה, סויה, חיטה, בוטנים, שקדים, אגוזי קשיו. יש לציין שמזונות אלרגניים מפורסמים כמו תות שדה ושוקולד אינם מופיעים ברשימה זו מכיוון שאינם כאלה באמת, אם כי בפולקלור ידועים כאלרגניים. כמו כן ישנם מזונות המכילים חומרים כגון חומרי שימור, תוספי טעם וריח וצבעי מאכל, חומרים שמתפתחים במזון בתהליך עיבודו, או המצויים בו באופן טבעי. חומרים שכאלה עלולים להגביר את הנטייה לאלרגיה או אפילו לגרום אותה.
קיימים שני סוגים נפוצים של התגובה האלרגית למזון: האלרגיה המיידית והאלרגיה המאוחרת. (הולפורד, בריילי, 2008).
  1. האלרגיה המיידית: מופיעה תוך שניות מאכילת המזון ועד שעתיים אחר-כך לכל היותר. זהו הסוג הנדיר יותר ותופעותיו חמורות וקיצוניות ועלולות לגרום אף למוות. שכיחותה באכלוסיה נמוכה מ-5% והיא מופיעה בעיקר אצל ילדים. התגובות האלרגיות קשורות למזון אחד או שניים.
  2. האלרגיה המאוחרת: זוהי האלרגיה הנפוצה יותר ותסמיניה מופיעים החל משעתיים לאחר אכילת המזון ועד יומיים אחר-כך. עם זאת, יש מקרים בהם מופיעים התסמינים גם לאחר שלושה עד שבעה ימים. אלרגיה זו נפוצה אצל ילדים וגם אצל מבוגרים,והיא קשה יותר לזיהוי מאחר ולעיתים מופיעים התסמינים זמן רב לאחר אכילת המזון המהווה אלרגן.
תגובות האלרגיה מגוונות, החל מעקצוץ בחיך, דמע בעיניים, ועד גודש בדרכי הנשימה. אלרגיות למזון יכולות להתבטא גם במערכת העיכול: הקאות או שלשולים, כאבי בטן ונפיחויות בבטן. במקרים קיצוניים כשהמזון האלרגני חודר לדם עלולים להופיע פריחה פתאומית, הלם, מחנק ואף מוות.

אלרגיה לחלב פרה

אלרגיה לחלב פרה היא אחת האלרגיות החמורות והשכיחות ביותר. זוהי אחת מהאלרגיות הראשונות שמתפתחות, קרוב לוודאי עקב חשיפה מוקדמת לחלב פרה. הסיבה להיותו של החלב אלרגן שכיח נעוצה בעובדה שבני האדם למעשה לא נועדו לשתות חלב לאחר תקופת הילדות המוקדמת (כהוכחה לכך: 75% מהתינוקות מפסיקים לייצר את האנזים המפרק את סוכר החלב לאחר שהם מפסיקים לינוק).
יש להבחין בין אי סבילות לסוכר החלב בשל חוסר בלקטוז, לבין אלרגיה לחלב, (אם כי לפעמים הן מופיעות יחד) מאחר שאלו שתי בעיות שונות לגביהן קיימים אי בהירות ובלבול.

אי סבילות לסוכר החלב (לקטוז)

כאשר החלב מגיע למערכת העיכול הוא חייב לעבור פירוק על ידי אנזים בשם לקטאז, המפרק את סוכר החלב (לקטוז). אצל לא מעט ילדים ומבוגרים, אנזים זה חסר באופן חלקי או מלא.

יש לציין שככל שאנו מתבגרים רמת הלקטאז בגוף יורדת באופן הדרגתי. ירידה זו מתרחשת אצל רוב האוכלוסייה על רקע תורשתי (גנטי), ומשמעות הדבר היא שאיננו מסוגלים לפרק את הלקטוז כנדרש. כשהלקטוז אינו מתפרק במערכת העיכול, הוא גורם להפרעות בעיכול: גזים, כאבי בטן, שלשול או עצירות. לעיתים חוסר אנזים זה הוא זמני.

אי סבילות ללקטוז הינה בעיה עיכולית, ואינה מהווה מצב מסכן חיים. ניתן לאבחן אותה דרך מבחן נשיפה במרפאה גסטרואנטרולוגית ואת המחסור באנזים ניתן להשלים ע"י נטילת כמוסה בכל ארוחה המכילה חלב. ישנם מוצרי חלב שאנשים הסובלים מאי סבילות לחלב יכולים לצרוך ללא כל בעיה: יוגורט, גבינה צהובה וחלב עמיד דל לקטוז.

יש הרואים במצוקה שגורם הלקטוז כאות אזהרה, כאור המהבהב ומתריע מנזקים עתידיים העלולים להיגרם כתוצאה מצריכת החלב, כגון: סרטן וחסימות עורקים. תעשיות החלב מודעות לבעיות שהלקטוז גורם ומפתחות מוצרי חלב חופשיים מלקטוז בתהליכי יצור ייחודיים.

אלרגיה לחלב פרה

אלרגיה זו הינה תגובה חריפה של המערכת החיסונית אפילו לכמויות קטנות של מוצר חלב כלשהו, המתפתחת לרוב בגיל הינקות.
האלרגיה נגרמת מייצור נוגדנים כנגד חלבוני החלב. האלרגיה עלולה להיות מסוכנת ולגרום לקשיי נשימה, פריחה מפושטת בעור, חולשה, לעיתים הקאה ושלשול ובמקרים נדירים אפילו מוות. (יש הטוענים שבאשר לקשיי נשימה אין כל עדות מחקרית לכך שחלב יוצר ליחה). אלרגיה לחלב עלולה לגרום לבעיות רבות נוספות ביניהן: הפרעות שינה, דלקות פרקים, ברונכיטיס, אסתמה, מיגרנות וכולי.
יש לציין שלרוב, אין המערכת החיסונית מבדילה בין חלב פרה, חלב עיזים או חלב כבשים (כולם מכילים את החלבון העיקרי הגורם לתגובה האלרגנית- קזאין). יש לציין שאדם האלרגי לחלב לעיתים רחוקות יהיה אלרגי גם לסויה.
2% -5% מהתינוקות בשנתם הראשונה מפתחים אלרגיה לחלב פרה וכ-15% ממשיכים לסבול מאלרגיה זו מעבר לגיל 3. במרבית המקרים אלרגיה זו חולפת לאחר גיל 6. לכן רצוי להעריך מחדש מדי שנה את מידת הרגישות לחלב ולבדוק אם ניתן להזין את הילד חלב.

האבחון

תבחיני עור (טסטים) הינם הבדיקה השכיחה לאיתור אלרגיה על סוגיה. אלרגיה למזון ניתנת לעיתים לאבחון על ידי ביצוע תבחין עור או בדיקת דם מיוחדת לאלרגיה. חשוב לדעת שתוצאה חיובית מצביעה רק על כך שיתכן קיום אלרגיה: קרוב למחצית הנבדקים להם תבחין עור חיובי, או בדיקת דם חיובית, כלומר ש עדות לאלרגיה, לא יסבלו מאלרגיה כאשר יאכלו את המזון הנבדק. אולם בין נבדקים שתבחין העור (או בדיקת הדם) שלהם שלילי, כלומר אין עדות לאלרגיה, נדיר למצוא כאלה שיסבלו מאלרגיה למזון.
כדי להגיע לאבחון ודאי של אלרגיה למזון מומלץ לבצע "מבחן תגר" ( (challenge מבחן זה חייב להתבצע בהשגחה רפואית קפדנית, לרוב בתנאי אשפוז יום, בו נותנים לנבדק את המזון החשוד במנות הולכות ועולות ומשגיחים עליו למשך מספר שעות לאחר המנה האחרונה. באופן אידיאלי, יש לבצע מבחן זה כך שלא החולה ולא הרופא מודעים לזהות החומר הנבדק, וזאת כדי למנוע תופעות הנובעות מ"שכנוע מוקדם".

הטיפול באלרגיה

ניתן להתגבר על הסימפטומים באמצעות:

  1. קבלת טיפול תרופתי. לחלק מהטיפול התרופתי קיימת השפעה על התסמינים האנטי היסטמינים, וחלקו מטפל בתהליך הדלקתי. הטיפול בעל אפקט מניעתי (סטרואידים).
  2. קבלת חיסונים בזריקות. היום מנסים ליעל שיטה זו ולאפשר חיסון דרך הפה, שהוא קל יותר למטופל.
  3. הימנעות מוחלטת מחשיפה לאלרגן. מדובר בעיקר באלרגיה למזון (לטיפול באלרגיות המיידיות), תוך נטילת תוספי מזון שיסייעו להפחית את הרגישות לאלרגיה.
  4. ניהול דיאטה לטיפול באלרגיה המאוחרת למזון. במסגרת הדיאטה מוצאים המזונות האלרגניים לחלוטין מהתפריט למשך שלושה עד שישה חודשים (זהו הזמן בו הנוגדנים האחראים לתגובה אלרגית זו מתים ומוחלפים בחדשים). לאחר תקופת ההימנעות, יש להחזיר את המזונות בהדרגה לתפריט ובכמויות קטנות של אלרגן אחד בכל פעם,  בתדירות של חמישה ימים בין אלרגן אחד לשני. אם התגובה האלרגנית אינה מופיעה ניתן להניח שהגוף התגבר על האלרגיה. לדוגמא: לאחר הימנעות ממוצרי חלב מומלץ לחדש את צריכת החלב עם יוגורט-ביו פשוט ואם לא הופיעה תגובה אלרגנית במשך חמישה ימים אפשר לנסות לשתות חלב פרה וכדומה.
  5. שימוש בהנדסה גנטית (פריצת דרך בטיפול באלרגיה) ליצירת נוגדנים ומעכבי נוגדנים כנגד נוגדני האלרגיה, או כנגד חומרים אחרים המשתתפים ביצירת האלרגיה. טיפול זה נמצא עדיין בתהליך פיתוח ומחקר.

מודל הNLP- והאלרגיה

האלרגיה כפוביה
כידוע מודל ה- NLP מתייחס לאלרגיה כאל פוביה של המערכת החיסונית!
פוביה מתרחשת באופן אוטומטי שאינו נשלט: גירוי או מחשבה על גירוי הגורמת לפחד.
המוח לומד ליצור קשר ישיר בין הגירוי לתגובה הפובית (מתח, חרדה, הזעה, פחד), לכן האדם ימנע מלהיתקל בגורם לגירוי.
הפוביה הינה התנהגותית בעוד שבאלרגיה מתרחש תהליך דומה אבל ברמה גופנית, פיזיולוגית.
המערכת החיסונית למדה "לפחד" ו"לתקוף" גורם כלשהו, והתגובה המוגזמת שלה גורמת לסבל אצל האדם, לדוגמא אכילת מזון מסוים שהגוף מזהה אותו כמסוכן ומפעיל את המערכת החיסונית שתפעל נגדו ותלחם בו.
ההבדלים העיקריים בין פוביה לאלרגיה

1. בפוביה כאשר הגירוי נעלם נעלמות גם התגובות הפיזיות, בעוד שבאלרגיה הגוף יכול להמשיך ולהגיב לאלרגן זמן ממושך לאחר החשיפה.

2. פוביה אינה מסוכנת, בעוד שאלרגיה קשה יכולה להיות מאוד מסוכנת!

יש לציין שאנשים הסובלים מתגובות אלרגיות מפתחים לא פעם תגובה משנית, תגובה הקשורה במישרין לרווח המשני.

אמונות מגבילות הנפוצות בקרב הסובלים מאלרגי
  •  לא ניתן לרפא אלרגיה, ניתן להתגבר על הסימפטומים על ידי טיפול תרופתי, או להימנע מחשיפה לאלרגן.
  • אם ניתן להתגבר על אלרגיה אזי מדובר בתהליך ארוך וממושך.
  • מי שסובל מפוביה מאמין לרוב כי התגובה המוגזמת מקורה בתת מודע ולכן ניתן לטפל בה בדרכים שונות הכוללות שינוי של המודעות. הסובלים מאלרגיה לרוב אינם מאמינים שניתן להתגבר על אלרגיה בטיפול הכולל מודעות.

תאור המקרה

עבדתי עם מונחה בת 15, הסובלת מאלרגיות שונות: אבק, חתולים וחלב.
בשיחה מוקדמת עם המונחה עלה כי הקושי המפריע לה ביותר הינו אלרגיה לחלב, ועליו היא רוצה לעבוד! התופעות מהן היא סובלת הן: כאב בטן (גזים, נפיחות) בחילה, לפעמים קשה לה לנשום.
לדבריה אלרגיה זו גורמת לה להיות חריגה במפגשים חברתיים מאחר והיא לא יכולה להשתתף בחגיגות האוכל שכוללות פיצות, גלידות, מטבלי גבינה ועוד. דבר הפוגם לה בכיף של ה"ביחד"!
ניסיתי לבדוק איתה ועם אימה איזה סוג של מבחני אלרגיה עברה, והיכן טמונה הבעיה (לבדוק אם הבעיה עיכולית או חיסונית). התשובה שקיבלתי הייתה: "קצת מזה וקצת מזה".
לפיכך החלטתי להתחיל ולראות מה יקרה בהמשך…
הפגישה הראשונה הייתה מעין שיחה עם המונחה לגבי המטרה אותה רוצה להשיג, תוך התייחסות מיוחדת לשאלה מה לדעתה יכול לעזור לה לקדם את השגתה: האם ידע או משהו אחר?
התייחסנו לעשר השאלות. העליתי שאלות ממעגל החוויה, כמו: מה תרגיש ומה תחשוב כשתתחיל להשיג את המטרה? וכן: מתי החלה האלרגיה? מפני מה מגנה עליה? מה הרווחים המשניים שיש לה מאלרגיה? מה יכול לעזור לה להתגבר? מהן האמונות שיש לה לגבי האלרגיה? מהן התכונות שמצויות בה או שהייתה רוצה לפתח כדי להתגבר על האלרגיה?
לאחר תשובות המונחה עלה כי
למונחה יש אמונה שאכילת מוצרי חלב יכולה לגרום לה לשיתוק, למחלות קשות. כל פעם שמישהו מעיר לה, לפני שאוכלת משהו הקשור לחלב, שלא כדאי לה לאכול כי יכאב לה, בסופו של דבר כואב לה.
לעיתים לפני שהיא אוכלת היא מדמיינת את אימה אומרת לה שלא כדאי לה לאכול כי תסבול, ואז היא חושבת בעצמה שלא כדאי לה לאכול כי יכאב לה ותרגיש לא טוב.
כמו כן ציינה כי כשהיא אינה חושבת על כלום ואוכלת מוצרי חלב, לרוב לא כואבת לה הבטן. עם זאת יש מקרים שבסופו של דבר כן כואב לה, ואז היא דיי מבולבלת: לפעמים נראה לה שהיא כבר לא אלרגית ולפעמים שהיא כן!
הרווחים המשניים שעליהם דיברה (אם כי בהתחלה אמרה המונחה שאין לה שום רווח מהאלרגיה קשורים לתחומים שונים: לפעמים זה עוזר לה להתחמק משיעורי ספורט, להתחמק מהצטרפות לחברים שמזמינים אותה ו"לא בא לה" ללכת אליהם, תשומת לב מבני הבית בעיקר מאימא שלה (ובאותה נשימה אמרה: "למרות שאני מקבלת ממנה המון תשומת לב גם בלי זה"). המונחה סיכמה ואמרה "האלרגיה היא מנוחה מכל השיגעון".
מטרת המונחה: לשנות את המחשבות שלה לגבי האלרגיה. היא רוצה להאמין שביכולתה להתגבר על האלרגיה ולאכול מוצרי חלב מבלי לחשוש. היא מעוניינת לגרש את האמונות שיש לה לגבי מחלות שעלולות להתפתח אצלה המונחה רוצה להאמין שניתן להתגבר על האלרגיה בשיחה ולא ע"י טיפול תרופתי או הימנעות מחשיפה לחלב. עם זאת, היא "די סקפטית".
המשאבים: לדבריה, יש לה חוזק נפשי וגופני ודבקות במטרה שיעזרו לה להצליח בהשגת המטרה.
לאור מה שעלה החלטתי לקיים כמה מפגשים, ולא להסתפק בפגישה אחת, ולהשתמש בתהליכים הבאים:
  • שינוי היסטוריה לרחם למצב שבין חיים לחיים (כדי לראות מתי החלה הבעיה, להחליש עוגנים קיימים ולחזק חדשים).
  • הדמיה ללא דיבור לשחזור גלגולים (מאחר ומדובר בנערה חשבתי שזה נכון יותר מהדמיה המשלבת שיחה).
  • העברת יכולת.
  • שינוי הרגלים (תוך התייחסות להרגלים התנהגותיים ומחשבתיים).
  • שחרור מהרגל.
  • שינוי אמונות: בעזרת מרכיבי חושים ובעזרת סמלים, (אם אראה שאני זקוקה לתהליכים נוספים בשינוי אמונות אז אחליט באותו מעמד מה מתאים).

במהלך הפגישות שילבתי הדמיות לחיזוק ולהעלאה של תפקוד המערכת החיסונית ותפקוד מערכת העיכול, לחיזוק משאבים (כמו שוק המשאבים), ריפוי באמצעות דימויים ועוד. תהליך של ריפוי מאלרגיה – שבתהליך זה נעבוד על כל אלרגן בנפרד: גלידה/ קוטג' / גבינה לבנה / צהובה / חלב וזאת כמובן לפי הסדר שתבחר המונחה. בתהליך ריפוי זה משתמשים בהעברת יכולת – מפגשים את יכולת של הגוף עם הדמיון. מטרת התהליך היא להביא את המונחה למצב בו גופו יגיב בצורה נורמטיבית לאלרגן.כדי להשיג מטרה זו יש למצוא אנטי אלרגן הדומה עד כמה שאפשר לאלרגן אך התגובה הגופנית אליו היא חיובית או לפחות ניטראלית. (ע"מ 45 בחוברת שנה ג')

בפגישתנו הבאה שיתפתי את המונחה בתהליך אותו נעבור, תוך נתינת הסבר קצר על אלרגיה בכלל, ובקווים כללים על התהליכים אותם נעבור ביחד כדי לשנות את תגובתה לאלרגן, תוך הבטחה שלפני כל פגישה אסביר לה בקצרה מה אנחנו הולכות לעבור. כמו כן הסכמנו על סימן שכאשר קשה לה תוכל לסמן לי, ויצאנו לדרך.
נתקלתי בלא מעט התנגדויות מצד המונחה, החל מאי שקט, תזוזות מרובות, פקיחת עיניים במהלך תהליך, רצון ללכת לשירותים, כאבי ברכיים, כאבי ראש, דחיית פגישות. התנגדויות אלו הלכו ופחתו עם הזמן.
יש לציין כי את התהליך הראשון, ("שינוי היסטוריה לרחם למצב שבין חיים לחיים"), נאלצתי להפסיק באמצע. המונחה נתקפה בכאבים עזים בברך ימין, ואפילו נבהלה.מעט. כל מה שניסיתי: (שיחה עם אברים/ברך) לא הועיל. המונחה לא הייתה מוכנה לשתף פעולה, הייתה די מבולבלת, כל שענתה היה "לא יודעת" וביקשה להפסיק את התהליך!
שאלתי אם היא רוצה שנברר יחד מה הברך רוצה לומר לה והיא סירבה. כיבדתי את רצונה אך לא לפני שהסברתי לה שאעזור לה להתגבר על הכאב וכאשר הוא יחלוף, אם תרצה, נמשיך ואם לאו – נפסיק. וכך היה, עשיתי ריפוי באמצעות אור כחול וכשחלף הכאב שאלתי אם אפשר להמשיך. המונחה אמרה שאינה רוצה, הצטרפתי אליה, סיימתי את התהליך תוך הובלות עתידיות ואפשרתי לה לפקוח את העיניים. כאשר פקחה את העיניים שאלתי אם רוצה לדבר על מה שקרה שם אך היא סירבה, אמרתי לה שלעיתים זה קורה ואנו נחזור לתהליך מאוחר יותר כי לדעתי זה יכול לעזור לה.
במהלך שתי הפגישות הבאות נראה היה כי המונחה מתחילה להשתחרר מהלחץ, יותר שלווה, פחות דרוכה משתפת פעולה במידה רבה יותר, ונראה שנותנת יותר אמון. אפילו אמא שלה התקשרה אלי ואמרה "אני לא יודעת מה אתם עושים שם, אבל בימים האחרונים הילדה כמעט ולא משתמשת במשאף שלה, היא אפילו אוכלת קצת מוצרי חלב ומרגישה טוב" האם הוסיפה ושאלה אם לאפשר לה להמשיך לאכול מוצרי חלב.
הסברתי לאם שעדיין לא עבדנו על תהליך האלרגיה אלא שאנו סוללים את הדרך אליו, ורצוי שתאמר לה שלא תתחיל עם מוצרי החלב ותתאזר בסבלנות. אלא שלא כך היה, למרות שאמא שלה הבהירה לה, ואני הסברתי לה בטלפון שרצוי שעדיין תימנע מאכילת מוצרי חלב.
כמה ימים אחר כך הנערה השתתפה במסיבה אצל אחת מחברותיה והחליטה לחגוג יחד עם כולם על הפיצות /הגלידות/ ומטבלי הגבינה.
התגובה לא איחרה לבוא – כאבי בטן, נפיחות בבטן, בחילות, כאבי ראש וקוצר נשימה. הרופא לדבריה אמר חד משמעית "אין אפשרות להתגבר על אלרגיה לחלב את צריכה להימנע מלאכול מוצרי חלב"!
אמא שלה דברה איתי ואמרה שאינה יודעת מה לעשות משום שהרופא אוסר אכילת חלב, הילדה מאוד רוצה ושאלה לדעתי. האמת שהיה לי קשה לענות, מצד אחד אני רוצה לעזור מצד שני אני רואה את התגובה. מה שעניתי הוא שאנו בתהליך שלנו מלמדים את המונחה לשנות את התגובה לאלרגן ולראות בו ידיד ולא אויב, המטרה היא להביא את המונחה למצב בו גופה יגיב בשלווה בעת החשיפה לאלרגן. כמו כן ביקשתי ממנה לברר עם הבת שלה ולהחליט יחד איתה אם להמשיך או לא.
לאחר שיחה נוספת של האם עם הנערה, זו האחרונה אמרה לי שהיא עדיין רוצה לנסות ולהמשיך.
עם זאת, המונחה דחתה את הפגישות בזו אחר זו מכל מיני סיבות. הפגישה הבאה התקיימה רק כחודש לאחר מכן. כשהגיעה לפגישה שיקפתי לה בעדינות את עניין הפגישות שלא התקיימו ושאלתי אם יש לזה מסר מסוים. הנערה הביעה את חששה ואמרה שהיא מאוד רוצה להאמין שהיא יכולה להתגבר על האלרגיה אבל כאבי הבטן מבהילים אותה. יש לציין כי הרגשתי אמפתיה רבה אל המונחה והבנתי את חששה. אמרתי לה שבשלב זה תימנע מאכילת מוצרי החלב, וכעת נעבוד על החששות והאמונות שלה. כשתהיה מוכנה נגיע לשלב בו היא תוכל לנסות שוב לאכול מוצרי חלב, אך בהדרגה. כל פעם ננסה משהו אחד, ויכול להיות שבסופו של דבר תוכל לאכול חלק ממוצרי החלב או אולי את כולם.
בשלב זה מצאתי לנכון לעשות לה שיחה עם אברים.
יש להדגיש ולומר שההרפיות בהן השתמשתי בפגישות, היו לרוב בנושאי חיזוק המערכת החיסונית, שיפור התפקוד של מערכת העיכול ותפקוד הטחול. השתמשתי בדימויי עננים לסילוק מחשבות טורדניות, וכן בדימוי המחשבות הטורדניות כתולעת שנאכלת ע"י ציפור (דימויים שהותאמו שנלקחו "מהמפה שלה")., היה שימוש ב "סוויש" כדי להעלים תמונות מפחידות שעולות לה מדי פעם, שימוש במרכיבי החושים (כמו: ווליום נמוך או עילג) על מנת להעלים אמירות מגבילות ששומעת, הובלות עתידיות ליישום התנהגויות חלופיות, לחיים טובים יותר ללא אלרגיה, ועוד.
ניצני השינוי החלו לדעתי בפגישה של שינוי הרגלים. המונחה בחרה כהתנהגויות חלופיות התנהגויות שלא נשמעו כחיוביות. בשלב זה שיקפתי לה וחזרתי על דבריה. לשאלתי "האם זה חיובי מבחינתך?" צחקה ואמרה: "לא!" ושאלה "אפשר לנסות שוב?" אמרתי "בוודאי".
על תהליך זה חזרנו שלוש פעמים נוספות לגבי הרגלים שונים.
מכאן המשכנו לשינוי אמונות (בשינוי בעזרת מרכיבי חושים השתמשתי פעמיים). מתהליכים אלה המונחה אפילו נהנתה ואמרה "זה מזכיר תוכנת מחשב, מחקתי ישן, התקנתי חדש, מגניב, נראה לי שאצליח להתגבר על האלרגיה".
בשלב זה עברנו לתהליך ריפוי מאלרגיה,  לבקשת המונחה חזרנו על תהליך זה פעמיים פעם ביצענו את התהליך על אכילת פיצה/גבינה צהובה,  ופעם על אכילת גלידה.
יש לציין כי ביצעתי את שתי הפגישות האחרונות בהפרש של שבועיים זו מזו,  וזאת על מנת לבדוק עם המונחה שאכן גופה מגיב בצורה נורמטיבית לאלרגן. המונחה השיגה את מטרתה והיום מסוגלת לאכול ולהגיב בצורה נורמטיבית לפיצה וגלידה.

לסיכום

מה שאוכל לומר בשלב זה הוא שהטוב בתהליכים אלה הוא: היכולת להתגמש, לפעול על-פי האינטואיציות שלנו כמנחים, בהתאם לצורך שעולה במהלך הפגישות. למעשה יש מענה לכל מכשול שצץ על פני השטח.

בהתייחסות למונחה שלי, אם אני משווה אותה לתחילת התהליך כעת היא זורמת יותר, משתפת יותר, מאמינה יותר בתהליך ובפתרונות הנובעים ממנו, מצליחה לדבריה להרחיק מחשבות רעות – חושבת יותר על דברים טובים. כעת כשאינה מרגישה טוב היא מבקשת שאעשה לה הרפיה כדי להקל עליה, בעוד שבעבר אפילו ביקשה לוותר עליהן. יותר מזה: היא מתגברת בעצמה על כאבים באמצעות דימויים שונים.

ברצוני לציין כי בהתחלה הייתי די סקפטית לגבי תהליך זה.

גילה הצעיר יחסית של המונחה והמידע אליו נחשפתי על אלרגיה בכלל ועל אלרגיה לחלב בפרט, העלו בי קצת חששות או יותר נכון אי נוחות מסוימת, שמא אזיק למונחה, אלא שתחושות אלו הלכו ופחתו עם הזמן.

היום לאחר שהמונחה השיגה את מטרתה, התגברה על האלרגיה ואכן מסוגלת לאכול את שרצתה כל כך – פיצה וגלידה. אני חשה בסיפוק לא פחות מהמונחה ומאמינה בתהליך זה ותוצאותיו.

 כתבה- רחל ג'אן

ביבליוגרפיה:

1.    כץ, י. (פרופ') אלרגיה בצלחת – אתר הספרייה הוירטואלית של מט"חhttp://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=6946
2.    פנסון, י. (דר') אי סבילות ללקטוז ואלרגיה לחלב – מתוך אתר יהל- יעוץ והדרכה לאלרגיות מזוןhttp://www.foodallergy.co.il/index.asp?pct=1&uid=148&id=1749
3.    שדה, ק. (דר'), אלרגיה למזון ולחלב – מתוך "אתר האלרגיה" http://www.allergynet.co.il/
4.    לוי, י. (דר') אלרגיה למזון — מתוך אתר יהל- יעוץ והדרכה לאלרגיות מזון 
http://www.myallergy.co.il/template3b.asp?category_id=683
5.    אבני, (דר') תעזבו את העטינים שלי – ד"ר אבני
http://www.heartcenter.co.il/siteArticle.asp?aid=380&cid=91
6.    אלרגיה – מתוך ויקיפדיה, אנציקלופדיה חופשית
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94
7.    הולפורד, פ., בריילי, ג'. (2008). אלרגיות סמויות למזון. הוצאת פוקוס.
8.    חומר שנלמד בקורס-דמיון מודרך ו- NLP.