שאלות נפוצות

שאלות נפוצות

מהי הרפיה?

הרפיה היא מצב בו שרירי הגוף רפויים והחשיבה איטית וציורית יותר, כמו בזמן חלום. עם הכניסה להרפיה, ישנה האטה של קצב הפעילות החשמלית במוח. אפשר למדוד את תדר הפעילות המוחית ולראות מעבר מגלי ‘ביתא’, האופייניים לזמן ערנות, לגלי ‘אלפא’, המעידים על הרפיה. עם המעבר לגלי ‘אלפא’, מתחילה המיספרה הימנית להיות דומיננטית יותר מהמיספרה השמאלית. ולכן החשיבה הופכת להיות פחות לוגית וליניארית ויותר דימויית, צבעונית, בתמונות ובסמלים.

הפעילות הפיזיולוגית אף היא מואטת. הנשימה שטחית ואיטית יותר. קצב פעימות הלב מואט, לחץ הדם יורד ומערכות הגוף השונות פועלות באופן הטוב ביותר. שינויים אלו יוצרים תחושה של שלווה ונינוחות.

באילו מצבים מועיל להיעזר בהרפיה?

הרפיה יכולה לשמש ככלי טיפולי העומד בזכות עצמו הן ב-NLP, דמיון מודרך והן בשיטות טיפול אחרות. ככלל לא ניתן להיות בו זמנית גם במתח וגם בהרפיה. מן הסתם, ככל שאדם יותר רפוי, כך הוא פחות מתוח. הרפיה יכולה להועיל מאוד לכל מי שסובל מבעיות שמקורן במתח, לחץ וחרדה. להלן מספר דוגמאות:

הרפיה בזמן לידה: באמצעות שימוש בהרפיה, ניתן לקדם את הלידה, להפחית את הכאב ולהוריד את רמת המתח שבה מצויה היולדת. הרפיה עוזרת להפחית ממידת הפחד ומשרה שלווה. בנוסף לכך בעת הרפיה מפריש הגוף יותר הורמונים המסייעים לתהליך (אוקסיטוצין המעודד את הרחם להתכווץ ואנדורפינים המשככים כאבים באופן טבעי).(קישור למידע נוסף על הרפיות ללידה)

הקלה על חולי לב: מחלות לב שונות קשורות למתח וללחץ, חולי לב יכולים להיעזר בהרפיה כדי להירגע, להפחית יתר לחץ דם ולהסדיר את קצב פעימות הלב.

שיכוך כאבים: חובה לאבחן באופן רפואי את הסיבה לכאב ולטפל במקרה הצורך. הרפיה יכולה לסייע עד אשר הטיפול הרפואי יועיל או במקרים של כאב כרוני או פסיכוסומטי. כאב ראש לדוגמא, יכול להיגרם בשל סיבות רבות. אם הכאב הוא תולדה של התייבשות, רצוי שלא לבלבל את הגוף ולהרפותו אלא לדאוג להשלים את החוסר בנוזלים. אם הכאב נובע ממתח הוא יפחת כשהאדם יירגע ויכנס להרפיה. כשכאב הראש נגרם כתוצאה מהצרה או התרחבות של כלי הדם הרפיה תוכל להוריד את לחץ הדם ולהרפות את השרירים באזור הראש ובכך להקל את הכאב. באופן דומה תקל ההרפיה  כאבי בטן ועוד.

הרפיה לילדים: ניתן להיעזר בהרפיה שתאפשר לילדים להירגע לאחר נפילה או חוויה של קושי אחר. לדוגמא: כשילד מתעורר בלילה ובוכה, שימוש בהרפיה יעזור להרגיע אותו.

הקלה במצב של נדודי שינה: אנשים המתקשים להירדם בלילה, או מתעוררים ואינם מצליחים לשוב ולהירדם יכולים להיעזר בהרפיה כדי להירדם. מניסיוננו גם הרפיה מוקלטת תועיל להם.

הרפיה במצבי חרדה: במציאות הישראלית בפרט ובחיים המודרניים בכלל רבים חווים חרדה ולעיתים אף התקפי חרדה. החרדה מאופיינת בקצב מהיר הן של חשיבה והן של פעילות מערכות הגוף (פעימות הלב, הנשימה, ההזעה ולחץ הדם). בכוחה של הרפיה  להאט את הקצב ובכך להקל את הסימפטומים המלווים את החרדה.

לסיכום, אנו חיים בעולם בו קצב האירועים מאוד מהיר ומלחיץ ולכן כל אחד יכול להפיק תועלת והנאה מחווייה של הרפיה מדי פעם.

כיצד אפשר להיכנס להרפיה?

ישנן מספר דרכים להגיע למצב של הרפיה. לדוגמא: עיסוי, הילינג, רייקי, הקשבה למוזיקה מרגיעה, מדיטציה, מנוחה לאחר מאמץ ניכר וכדומה. בקורסים במכללת רטר נלמדות שיטות הרפיה שונות הכוללות לימוד של שפת הרפיה מקצועית אותה מכנים במכללה ‘השפה השלווה’. בשפה זו ניתן לנסח משפטים מרגיעים בסדר מיוחד ובכך להוביל את האדם ממצב של ערות רגילה (גלי ביתא) למצב של הרפיה (גלי אלפא). ל’שפה השלווה’ יש חוקים ‘דקדוקיים’ הנלמדים כבר בתחילת השנה הראשונה ללימודים. מרכיבי ‘השפה השלווה’ תורמים גם לשיפור התקשורת הבינאישית בכלל. טעימה מהתחושות שחווים בהרפיה תוכל/י לחוש בהרפיה (קישור לדמיון מודרך לדוגמה) שבאתר. מומלץ מאוד להתנסות בה. ההסבר כולו מתגמד בהשוואה לחוויה.

מדוע מומלץ לשלב הרפיה עם הדמיון המודרך?

כשאדם נמצא במצב של הרפיה נפתחת בפניו ההזדמנות ליצור קשר עם עולמו הפנימי באופן ממוקד ועמוק. בעת ההרפיה, הביקורתיות פוחתת וניתן להעמיק לתוך התהליך מבלי שהחלק הביקורתי ישפוט ללא הרף את המתרחש. ההרפיה המודרכת מאפשרת גם מיקוד של המחשבות בכיוון מסוים, בשונה מהמצב הרגוע שמתרחש בדרך כלל לפני השינה, מצב בו אנחנו נודדים במחשבותינו לכל מיני כיוונים באופן אסוציאטיבי, והמחשבות ממשיכות לזרום, או כפי שתיאר זאת הבודהה הראשון: ‘לקפוץ כמו קוף מענף לענף’.

כאמור, ההרפיה מאפשרת:
1. כניסה לעולם הפנימי.
2. הפחתה של הביקורתיות.
3. מיקוד מחשבתי.
שלושת הגורמים הללו חוברים יחדיו ומאפשרים עבודה פנימית, עמוקה ויעילה. כדי להפיק את המרב ממצב זה צריך מנחה מקצועי להנחות את המונחה בדמיון המודרך. ליווי של איש מקצוע יתמוך באדם בעת שהוא עוסק בתכנים עמוקים ולעיתים קשים. ההנחיה מונעת את נדידת המחשבות ומכוונת את הטיפול באופן ממוקד.

איך משפיע עלינו הדמיון?

כדי להבין כיצד משפיע עלינו הדמיון היזכרו בשני מצבים שבוודאי כל אחד מכם חווה. במצב הראשון אתם נמצאים בחדר חשוך לגמרי. מישהו מפתיע אתכם ומדליק את האור. היזכרו מה קורה לכם ברגע הראשון?

עכשיו היזכרו במצב דומה מאוד, אתם נמצאים בחדר החשוך באותה המידה, אבל הפעם אתם אלה שמדליקים את האור. מה ההבדל בין שני המצבים?
האם שמתם לב שבמצב הראשון הסינוור היה חזק יותר ולקח לכם זמן רב יותר להתרגל אל האור? כיצד אפשר להסביר את התופעה הזו?
השימוש בדמיון והתכנון המחשבתי שקדם לפעולת הדלקת האור (המצב השני) גרם לכך שהגוף יכין את עצמו לתוצאות הפעולה שעדיין לא התרחשה (אלא בדמיון). האישונים החלו להתכווץ עוד לפני ההדלקה, כשהיה חשוך לגמרי. דוגמא זו מראה כיצד כוח המחשבה משפיע על הגוף ועד כמה הדוק הקשר שבין ‘הדמיון’ (עולמנו הפנימי) ‘למציאות’ (עולמנו החיצוני).
הדמיון המודרך מתבסס על אפקט פיגמליון או על הביטוי “נבואה שמגשימה את עצמה”. כשאנו חושבים על דבר מה אנחנו מתחילים להכין את עצמנו להתגשמותו.
לדוגמא: גבר סובל מנדודי שינה מזה זמן מה.כשהוא שוכב במיטתו בלילה, הוא מלא בפחדים שמא לא יצליח גם הלילה להירדם. הוא מדמיין את עצמו שוכב במיטה, מתהפך מצד לצד וחושב את אותן מחשבות מטרידות המדירות שינה מעיניו. עוד לפני הליכתו לישון הוא יודע שיש סיכוי טוב שבעוד שעה או שעתיים הוא יתייאש מהשכיבה המלחיצה במיטה ויקום להסתובב בבית החשוך והשקט. בתסריט שהוא מדמיין הוא בודד ואבוד בלילות ארוכים שאינם נגמרים ויודע שיהיה לו קשה לתפקד ביום המחר בשל העייפות והדכדוך.
דמיונו של האיש תורם לא מעט לבעייתו. אם הוא יוכל לשנות את התסריט הדמיוני מנדודי שינה קשים להירדמות מהירה או לניצול מהנה של שעות העירות הליליות, ייטב לו.

מהי ההיסטוריה של הדמיון המודרך?

אפשר לכתוב רבות על ההיסטוריה של הדמיון המודרך שגילו כגיל האנושות. ספרות ענפה נכתבה אודותיו. מאז ומעולם האמינו בני האדם כי בכוחם של דימויים להשפיע על מהלך חייהם.

ציורי קיר מתקופות קדומות. ציורי קיר אלה מתארים אנשים עוטי מסכות של חיות או אלות פריון. הללו משמשים עדות ראשונה לכך שאנשי המערות האמינו בדברים שמעבר לתפיסתם המודעת, והשתמשו לשם כך בדימויים.
דרך השמאניזם: שאמן הוא רופא אליל המשתמש בין היתר בשיטות של דמיון מודרך ולחשים למטרות ריפוי. שמאנים משתמשים בכלים אלה גם כדי לקלל את אויביהם.
שאמניזם קיים משלב קדום מאוד בהיסטוריה. עד היום יש מקומות בעולם בהם פועלים מרפאים שאמנים: באפריקה, בלפלנד, בהוואי, בקרב האינדיאנים בדרום אמריקה והילידים באוסטרליה. השאמן מרפא באמצעות מסע דמיוני לעולם העליון או התחתון, שם ביכולתו לתקשר עם רוחות שונות ולחפש רוח טובה שתרפא את החולה.
תורת היפוקרטס, היפוקרטס היווני נחשב לאבי הרפואה המודרנית, והוא שהגה את שבועת היפוקרטס. הוא לימד כי “כל אשר משפיע על המוח, משפיע על הגוף…”.
דרך היוגה, היוגה במזרח הרחוק משתמשת אף היא בדימויים תוך הקרנת צורות וצבעים לאזורי הגוף השונים.
תופעת המכשפות. בימי הביניים, נרדפו ה”מכשפות”על ידי אנשי הכנסייה. הן היו נשים חכמות שהשתמשו בין היתר  בדמיון מודרך ובלחשים כדי להביא ריפוי.
תורת הרמס טריסמגיסטוס, הוא היה ככל הנראה פילוסוף בתקופת מצריים העתיקה, הוא סבר שכוח המחשבה הוא שמניע את היקום. בעקבותיו, בתקופה מאוחרת, יותר הצליחו מרפאים הרמטיים לרפא חולים על ידי כך שהנחו אותם לדמיין את עצמם בריאים לחלוטין.
תורת פרקלסוס. פרקלסוס היה הרופא והאלכימאי החשוב ביותר במאה ה-16, תקופת הרנסנס. הוא כתב בין היתר: “כוחו של הדמיון הוא גורם בעל חשיבות עליונה בתחום הרפואה. הדמיון עשוי לגרום למחלות והוא גם עשוי לרפאן”.
הגישה במאה ה-18, במאה ה-18התפתחה מאוד החשיבה הרציונלית. גישת הדואליזם קבעה אז, שיש הפרדה מלאה בין הגוף לבין הנפש. הסברה כי הנפש משפיעה על הגוף נחשבה אז לפרמיטיבית. הדמיון המודרך דעך אז או שעסקו בו בהיחבא.
משנת הרבי נחמן מברסלב, (1772 – 1810), הרבי נחמן מברסלב טווה עבור מאמיניו מעשיות נפלאות על נסיכות, ענקים, קבצנים ושליטים. הוא דיבר על ריפוי ועל שלמות בעזרת מטפורות. הוא לימד את תלמידיו באמצעות תרגילים שהתבססו באופן מובהק על הדמיון המודרך. לדוגמא: “האם יש משהו שאתה משתוקק לו, או שהיית רוצה מאוד שיקרה? התמקד בו בכל יכולת הריכוז שלך. דמיין לך אותו בפרטי פרטים. אם רצונך איתן דיו, וריכוזך עז דיו, תוכל לממש את משאלתך”. (שיחות הר”ן, ס”ב, תרגום ועיבוד של משה מייקוף).
הגישות במאות ה-19 וה-20, במאה ה-19 התעורר שוב העניין בחיבור אל המיסטי, הרוחני, והבלתי נתפס.
ג’וזף ברוייר, היה הרופא הראשון שהשתמש בדימויים כדי לטפל בחולים נוירוטיים. (פרויד יחס לו את יצירתה של הפסיכואנליזה).
ק.ג. יונג יצר את המונח ארכיטיפ, סמל אוניברסלי מולד המשותף לאנשים רבים. לדוגמא: מערה היא דימוי ארכיטיפי לרחם. יונג אמר, כי אם אדם מאמין שרוח רפאים תוקפת אותו, הוא יגיב אליה כפי שיגיב לשודד חמוש. בכך יסד יונג את הרעיון שהמציאות היחידה המוכרת לאדם היא דימוייו המחשבתיים, בין אם הם מציאותיים ובין אם הם דמיוניים.
אמיל קו היה רוקח צרפתי שדגל בחשיבה חיובית ובאפורמציות. הוא שניסח את האימרה הידועה: “בכל יום ובכל מובן, אני הולך ומשתפר”.
אדמון ג’קובסון ביצע בשנות ה-20 של המאה ה-20 ניסוי אשר הראה כי כשהאדם מדמיין שהוא רץ, נעים השרירים ברגליו באופן לא רצוני. הוא הגה את ההרפיה המסורתית המבוססת על הרפיית חלקי הגוף באופן מדורג.
מאז ועד היום נערכו ניסויים רבים אשר הוכיחו שוב ושוב את הקשר שבין כוח המחשבה והדמיון לגוף.
ד”ר ברני ס. סיגל, הוא רופא, מנתח כללי ומנתח ילדים. עבודתו עם חולי סרטן הביאה אותו להבנה כי כוח המחשבה וההשפעות הנפשיות הן מהותיות ביותר בהחלמה. בשנת 1978 הוא יסד את חסי”ד, אגודה לחולי סרטן יוצאי דופן. בחסי”ד הטיפול הוא אישי וקבוצתי תוך שימוש בציורים, חלומות ודמיון מודרך. עבודתו וספריו התפרסמו ברחבי העולם והפיצו את חשיבות הדמיון המודרך בריפוי.
שיטת ה”ביו-פידבק” זוהי שיטת טיפול בה מחברים את החולה למכשירים המודדים פעולות שונות בגופו. החולה רואה על צג את המדדים השונים, ולומד לשלוט בהם בעזרת כוח מחשבתו. הרפואה המודרנית החלה להשתמש בשיטת הביו-פידבק ובכך הכירה ביכולת השליטה על פעולות שונות בגוף באמצעות כוח החשיבה..
רפואה פסיכו-נוירו-אימונולוגית, זהו תחום חדש במדע הרפואה. תחום זה חוקר את יחסי הגומלין שבין הפסיכו (הרגשות והמחשבות) לנוירו (מערכת העצבים) ולמערכת האימונולוגית (מערכת החיסון). ובמילים אחרות, השפעות הנפש על מערכת החיסון של הגוף.

מתי חשוב להדריך את הדמיון?

פעמים רבות, מתוך חוסר מודעות לכוחן של המחשבות, ולעיתים למרות המודעות, אנחנו מדמיינים תרחישים שאינם מיטיבים עימנו. אדם, שבמשך שנים רבות אינו מאמין ביכולתו לשנות מצב קיים, באמת יתקשה לערוך שינוי. לדוגמא: להיגמל מעישון, לרזות, להבריא ממחלה מסוימת או להגשים חלום אחר.

כתרגיל להמחשה את/ה מוזמן/נת להיזכר במצב כלשהו שבו אבד לך האמון בכוחך להשיג דבר מה חשוב (לדוגמא: להצליח בלימודים, להשתלב בעבודה מעניינת ומספקת, למצוא חן בעיני מישהו נחשק, להצליח לרזות וכדומה).
האם המחשבות הללו לא ריפו את ידיך? האם קרה שבדיעבד ויתרת על משהו חשוב כי חסרה לך תמיכה?
במצבים בהם חסרים לנו כוחות נפש להשיג דבר מה, יכול הדמיון המודרך לתמוך בתהליך וליצור ‘נבואה חדשה ואופטימית שתגשים את עצמה’. דמיון מודרך טומן בחובו את הפוטנציאל להגשמת חלומות, ואת היכולת להשפיע על מציאות חיינו בעזרת כוח המחשבה. בקורסים במכללת רטר נלמדות דרכים יעילות לרתימת כוח המחשבה שלנו כדי להשיג את מטרותינו.

איך מתבצע תהליך של שינוי באמצעות דמיון מודרך?

לפי גישת רטר עבודה מעמיקה צריכה לכלול את כל הזמנים, עבר, הווה ועתיד.

בתחילת התהליך הטיפולי, נאתר את שורש הבעיה בעברו של האדם. בעבודה על העבר משחזרים זיכרונות ומחפשים אירוע משמעותי, זיכרון קשה או דפוס משפחתי או חברתי העומד בבסיס הבעיה. רצף של זיכרונות טראומטיים או דפוס משפחתי או חברתי משפיעים על האדם וקשורים לבעיה עימה הוא מתמודד בהווה.
אם נחזור לאיש שסובל מנדודי שינה (שתואר בשאלה ‘איך משפיע עלינו הדמיון?’) עלינו לברר תחילה מה בעברו גרם לו להגיב באופן זה. מהם השורשים לבעיית נדודי השינה. אולי נגלה שבילדותו הכריחו אותו לישון בשעות קבועות שלא תמיד התאימו לצרכיו הפיזיולוגים. עוד כילד הוא זוכר את עצמו מתקשה להירדם. כך התפתח אצלו קשר בין הירדמות למאמץ. כשנחשפים שורשי הבעיה אפשר בעזרת הדמיון לטפל בהם, לשנותם או לרפאם. אחר כך ניתן לעבור לטיפולבהווה ובעזרת דמיון מודרך לשנות את ה”תסריט” שמונע ממנו להירדם. ניתן גם ללמדו להשתמש בהרפיה עצמית ובחשיבה חיובית. בעקבות ההתייחסות אל ההווה משתנים דפוסי השינה שלו והוא מתחיל להירדם בקלות ולנצל בהנאה את שעות הלילה. לסיום התהליך נעזור לו לדמיין את עצמו גם בעתיד במצב בו הוא נרדם בקלות וישן ברציפות כל הלילה. מטרת ההתייחסות לעתיד היא לשמר את השינוי.

כיצד אפשר לשחזר את העבר בעזרת דמיון מודרך?

כדי להסביר זאת נערוך ניסוי קטן. האם אתה/את יודעים כמה חלונות יש בבית בו אתם גרים כעת? אם לא, קח/י מספר רגעים כדי לספור את מספר החלונות (מבלי לזוז מהמקום) (כשתגיע/י לתשובה המשך/י לקרוא).

איך הגעת לתשובה? מה התהליך שעשית?
רוב האנשים מדמיינים את עצמם מטיילים בבית או מחוץ לו, וסופרים את החלונות, האם כך ארע גם לך?
מכיוון שבמודע, ב’שלוף’, לא הייתה לך תשובה, פנית לזיכרון שלך, דמיינת את הבית על כל חדריו והגעת לתשובה. בעזרת הדמיון הצלחת להגיע למידע, שקרוב לוודאי, לא היה זמין אצלך עד לפני מספר דקות. בתרגיל זה לא היית בהרפיה ולא בתהליך טיפולי עמוק, אבל על פי אותו עקרון אפשר לשחזר זיכרונות שאירעו לפני שנים רבות עד לילדות המוקדמת. (בשנה השנייה של הקורס נלמד לשחזר גם זיכרונות מהרחם ומחיים קודמים). בעזרת דימויים והנחיה מתאימה, נוכל לשחזר גם מידע שלא היינו מודעים לקיומו, בדומה למספר החלונות.
לדוגמא: אישה כבת 40, נכנה אותה רות, הגיעה לטיפול עקב בעיה קשה של אקזמה בכפות הידיים. כיוון שהיא התפרנסה מטיפול באמצעות עיסויים מחלתה פגעה קשה במצבה הכלכלי. ככל שמצבה הכלכלי הורע, גברה תחושת הלחץ שהשפיעה לרעה על מצב הידיים. באופן זה  רות נכנסה למעין סחרור שלילי.
תחילת התהליך הטיפולי היה בירור הגורמים בעבר התורמים לבעיה: רות חזרה ואמרה שהאקזמה היא העונש שלה. חזרנו לעברה כדי לברר על מה היא נענשת. רות חזרה לגיל 11. היא, האחות הבכורה, הייתה אמורה לשמור על אחיה הקטנים. הם שיחקו בחוץ ולא הבחינו באח התינוק שזחל לחצר בה הייתה בריכת מים. האח נפל למים, טבע ומת. רות חשה שהיא האשמה היחידה בטרגדיה המשפחתית שפקדה אותם. הוריה ושאר סביבתה לא הטילו עליה את האשמה, ומובן שגם לא הענישו אותה. כולם הבינו אותה וניסו לתמוך בה. רות החליטה (באופן לא מודע) להעניש את עצמה. לאורך השנים היא מצאה דרכים מגוונות להענשה עצמית. בתהליך הריפוי שחררנו את רגשות האשם ומצאנו דרך להיפרד מהאח הקטן.

האם התהליך של שחזור הזיכרונות בטוח?

החשש הוא שמא בעת שחזור הזכרונות יעלה אירוע קשה והמונחה (בגישת רטר מכונה האדם שחוו את ההרפיה וההדמיה “מונחה”) לא יוכל להתמודד עם שחזור הזכרונות. השאלה חשובה ומעידה על הרגישות והאחריות הרבה שאנו חשים בעת עיסוק בנפש האדם. זו גם אחת הסיבות למשכו של הקורס. התשובה לשאלה מורכבת, והיא נידונה בהרחבה בקורס. נעביר כאן את עיקרי הדברים.

שחזור זכרונות אינו מתבצע בתחילת סידרת הפגישות. שחזור העבר יחל לאחר שבמשך מספר פגישות המנחה התמקד בחיזוק משאביו הפנימיים של המונחה. כשהמנחה חש שנכון לעסוק בעבר הוא יחל להנחות את המונחה לשחזר זכרונות. אך גם אז, אין ביכולתו לכפות על המונחה להיזכר. מנגנוני ההגנה, שמנעו מן המונחה להיזכר באירוע עד כה, ממשיכים להגן עליו גם בזמן ההרפיה וההדמיה. לכן קורה פעמים רבות שהמונחה ‘אינו מצליח להיזכר’. או במילים אחרות, התת מודע שלו יודע שהוא אינו בשל לכך. גישת רטר משתמשת בדימויים רכים מאוד המאפשרים למונחה להחליט אם לשחזר זיכרון או להימנע מכך.

למי אסור לעבור תהליך של דמיון מודרך? מהן התוויות הנגד?

מדמיון מודרך יכול להנות כמעט כל אדם בכל גיל ובכל מצב בריאותי ונפשי. עם זאת יש להיזהר בעת עבודה עם אנשים שבוחן המציאות שלהם אינו תקין. כדי לעבוד עם הדמיון יש לדעת היכן נגמרת המציאות והיכן מתחיל הדמיון. אנשים שמתקשים להבחין בכך, בדרך כלל חולי נפש במצבים אקוטיים, יכולים להינזק מהדמיון המודרך.

לאנשים שחוו טראומה קשה או המצויים במשבר נפשי קשה אנו ממליצים על טיפול תמיכתי בלבד, טיפול שמטרתו לחזקם ולעודדם.
במהלך הקורסים מוקדשת לנושא זה התייחסות מעמיקה.

מדוע כדאי לשחזר זכרונות?

פעמים רבות אדם נתקל בבעיה ורוצה לפתור אותה או להשתחרר מסימפטום כלשהו. ברצונו לדמיין את המצב הרצוי ובכך להשיגו. אם כך – מדוע נחוץ לברר את העבר ולשחזר זכרונות רחוקים?

לדוגמא: אישה שסובלת ממיגרנות מעוניינת בהרפיה שתפחית את הכאב ודימוי שיעזור לה לקצר את התקפי הכאב ואת עוצמתם ואולי אף להעלימם כליל. ניתן למשל להנחותה לדמות את כלי הדם המכווצים מדי בראש כאילו היו שיטפון באפיקי נחל, לדמיין תהליך שבו בהדרגה המים נרגעים, הופכים לצלולים יותר וזורמים באופן רגוע וסדיר. יתכן שטיפול מעין זה ייטיב עימה ואולי יפתור את בעייתה, אך אולי טיפול כזה הוא סימפטומטי בלבד, בדומה לכדור אקמול. יתכן שהכאב ימשיך להטרידה ואולי ינדוד למקום אחר בגופה. זיגמונד פרויד, גילה בעבודתו המוקדמת, שטיפול סימפטומטי יעיל במקרים מסוימים אך במקרים אחרים הוא גורם לנדידה של הסימפטום. הבעיה האמיתית של האישה אינה כאבי הראש. הכאבים מבטאים קושי אחר. אולי היא מעמיסה על עצמה יותר מידי מטלות ואחריות. אולי היא מאפשרת לבן זוגה להשפיל אותה, אולי היא אינה יודעת לבטא כעסים ורגשות קשים וכדומה. הסימפטום, במקרה זה כאבי הראש, הוא הזדמנות עבור האישה להסתכל פנימה. אם היא תטפל בכאב באופן סימפטומטי היא תחמיץ את המסר שעולמה הפנימי, הנסתר, מנסה להעביר לה. לכן עבודה עמוקה תבדוק תחילה מהו מקור הכאבים. אם לדוגמא מדובר בקושי להביע רגשות כדאי לבדוק בעברה של האישה איך נוצר הקושי הזה ולהתחיל בריפוי העבר.
שחזור אירועים מהעבר יכול להשפיע על ההווה. כל פעולה שלנו בהווה, מושפעת מעברנו ובאופן מקביל יוצרת את עתידנו. בעולמינו הפנימי קיים דיאלוג מתמיד בין העבר והעתיד.

איך מתבצע הריפוי באמצעות הדמיון המודרך?

הדמיה של ריפוי משפיעה על אדם, מכיוון שהמוח האנושי מגיב לאירוע בין אם התרחש במציאות ובין אם היה דמיוני באופן זהה.

לדוגמא: אם אתה מאמין שאיבדת את הארנק שלך. בשלב הראשון אתה מדמיין זאת כיוון שאינך יודע בוודאות, ובכל זאת איך אתה מגיב? קצב החשיבה מואץ, אתה מנסה לשחזר מתי לאחרונה ראית אותו. אולי אתה אפילו חושד בגנב או מניח כי הארנק נפל. אתה עשוי לחוש לחוץ מהשלכות האובדן. ודאי אתה מחפש אחר האבידה באופן נמרץ.
תגובות מסוג זה יקרו בין אם הארנק אבד באמת ובין אם לאו. ייתכן שפשוט שמת אותו במקום לא שיגרתי. במקרה כזה, הדרמה כולה התרחשה בדמיונך.
לאחר ששורשי הבעיה נחשפים (ולא תמיד זה קורה), ממשיכים בתהליך הטיפולי תוך התמקדות בהווה. ההנחיה (בגישת רטר מכונה כך התהליך הטיפולי) בהווה תתמקד במטרה לבצע בזמן הווה את השינוי המיוחל. סיום סידרת המפגשים יתמקד בעתיד. נסייע למונחה להטמיע את השינוי ולשנות בהתאם גם את הדימוי העצמי שלו. נבנה עבורו הדמיה של העתיד הקרוב והרחוק ונתאר את חייו כשהשינוי הוא חלק אינטגרלי וטבעי בהם.
נחזור לדוגמא של רות, האישה שסבלה מאקזמה (המקרה שלה תואר בשאלה ‘כיצד אפשר לשחזר את העבר בעזרת דמיון מודרך?”‘). שיחזור הזיכרון (על אחיה שטבע) הקל על רות מאוד, אך לא היטיב כלל עם מצב האקזמה . למרות ההבנה שלה את התהליכים הפנימיים שגורמים לה לסבול לא פחתה האקזמה שלה. קיים אצלה הרגל שעימו היא חיה כבר שנים. ההרגל הפך חלק ממנה וכעת יש לעבור תהליך כדי לשנותו.
דמיון מודרך המתמקד בשינוי בהווה: בנינו עבור רות הדמיה של ריפוי. במהלך הפגישות נוצרה הכרות מעמיקה איתה. המנחה ידעה כי רות נעזרת הרבה בצמחי מרפא בטיפול בילדיה. השתמשנו בידע זה לצורך הריפוי.
לאחר הרפיה התבקשה רות לדמיין את עצמה הולכת לאישה זקנה, המפורסמת ביכולתה לרפא בעיות שונות על ידי שימוש בצמחי מרפא. רות מגיעה בדמיונה לביתה של האישה ורואה שהבית מוקף בגן של צמחי מרפא. האישה עובדת שם בגינון. היא מבחינה ברות ומזמינה אותה להיכנס לביתה. תחת מנורה מיוחדת וזכוכית מגדלת עורכת המרפאה הזקנה אבחון מעמיק לכפות ידיה של רות. בסוף האבחון היא יוצאת אל הגינה וקוטפת מספר צמחים. היא חוזרת אל הבית ורוקחת מהם תרופה מיוחדת עבור רות. כשהיא מסיימת היא מגישה לרות קערת מים ובה תמציות צמחים. רות מתבקשת לטבול את שתי ידיה בתוך התמיסה הריחנית.
כשידיה בתוך תמיסת הצמחים היא חשה כיצד עורה מתחיל להתרכך, העור הישן והמחוספס מתחלף בעור חדש, בריא, חלק וגמיש. רות מוציאה את ידיה מהמים המיוחדים ומלטפת את עור פניה. להפתעתה היא נוכחת כי המגע נעים מאוד וידיה אכן החלימו. רות מודה לאישה החכמה ומקבלת ממנה תמצית צמחים כדי להמשיך את הטיפול.
למחרת אותה פגישה התקשרה רות נרגשת למנחה וסיפרה שמצבה השתפר מאוד. בבוקר כשהתעוררה ידיה היו במצב הטוב ביותר מזה זמן רב. בתוך מספר ימים היה עור הידיים חלק והאקזמה נותרה רק מתחת לציפורניים.
דמיון מודרך לשימור השינוי בעתיד: כדי לשמר את השינוי המבורך שארע לרות בנינו עבורה הדמיה נוספת. לאחר הרפיה דמיינה רות את עצמה בעוד כחודש, כשהיא חוזרת לתת עיסויים הוליסטיים. בהדרגה באים אליה יותר ויותר מטופלים. מצבה הכלכלי משתפר וכך גם מצב רוחה. אחר כך דמיינה רות את עצמה לאחר שנה. ידיה נותרו חלקות וגמישות. גם מצב הציפורנים משתפר בהתמדה. יש לה קליניקה מלאה, מצבה הכלכלי מאפשר לה לקנות מכונית משומשת. היא נרשמה ללימודים שתמיד חשקה בהם, וכדומה.
מצבה של רות השתפר מאוד. ידיה הבריאו לגמרי. עם זאת האקזמה שמתחת לציפורניה מעולם לא נעלמה לחלוטין. מאז הטיפול, שהתרחש לפני שש שנים, לא הפסיקה רות לערוך עיסויים ואףלטפל בעזרתם . עדיין נותר בה ההרגל להגיב באמצעות ידיה על המתחים בחייה. מידי פעם כשהאקזמה מתחילה להתפשט היא מגיעה ל’פגישת תדלוק’ יחידה כדי לאסוף כוח להתמודד עם מחלתה.

מהי משמעות השם NLP?

NLP – Neuro Linguistic Programming, ובעברית: נל”פ (ניתוב לשוני פיזיולוגי) הינו מודל לשיפור  תקשורת ממנו התפתחו תהליכים טיפוליים רבים.

ראשי התיבות: שלוש אותיות המעבירות באופן תמציתי את יסודות המודל.

N– neuro – נוירולוגיה (פיזיולוגי). פעילות עצבית, מוחית, עיבוד גירויים חושיים והאופן שבו אנו חושבים.
L– linguistic – לשוני. האופן בו אנו משתמשים בשפה. ניתוח הדגמים הלשוניים לשם הבנת השפעתה על התקשורת הבין-אישית והתוך-אישית.
P– programming – תכנות (ניתוב). היכולת לאבחן ולשנות את הדרך בה מאורגן המידע הפנימי. ארגון תוצאות הניתוח של הפעילות הנוירולוגית (N) והלשונית (L) מאפשר בניה של תיכנות מחדש (P). התכנות מורכב משלבים מובנים וכולל הגדרת מטרה ממוקדת ותכנון הדרך להשגתה.

כיצד נוצר ה-NLP?

ה-NLP פותח בארצות הברית בשלהי שנות השישים של המאה הקודמת. שני חוקרים, ד”ר ריצ’רד בנדלר,פסיכותרפיסט ומתמטיקאי וג’ון גרינדר, פרופסור לבלשנות, חברו יחד כדי לפצח את חידת האינטואיציה הטיפולית. הם דגמו (הפכו למודל, דגם) ארבעה מטפלים שהיו בולטים בתקופה זו בארצות הברית והצליחו ליצור שינויים מרשימים בקרב מטופליהם. השניים היו סקרניים ושאפו לבחון מה מייחד מטפלים אלה. הם הניחו שניתן למצוא דפוסי תקשורת ייחודיים בהם משתמשים באופן אינטואיטיבי ארבעת המטפלים. בנדלר וגרינדר יצאו מנקודת הנחה שכאשר יצליחו לפענח את הצופן המוביל למצויינות, יהיה בידם כלי רב עוצמה אותו יוכלו להעביר הלאה.
ארבעת המטפלים אותם דגמו השניים תחילה היו: ד”ר מילטון אריקסון – פסיכיאטר, היפנותרפיסט ואבי ההיפנותרפיה קצרת המועד, ד”ר וירג’יניה סאטיר – עובדת סוציאלית, מטפלת משפחתית מפורסמת, ד”ר גרגורי בייטסון – אנתרופולוג וביולוג בולט וד”ר פריץ פרלס – אבי תורת הגשטלט.
בנדלר וגרינדר החלו לאסוף מידע אודות אופני התקשורת של ארבעת המודלים. הם צילמו טיפולים, צפו בהם דרך מראה חד כיוונית, ראיינו באופן מדוקדק מטופלים והציבו לפני ארבעת המטפלים שאלות רבות כדי להבין מדוע הגיבו כפי שהגיבו. בתום תקופה ממושכת של מחקר היה בידיהם  חומר גלם מספיק וממנו יכלו ליצור את הנחות היסוד של ה-NLP. ב-1975 הם פרסמו את סיפרם הראשון: “The Structure of Magic”. במהרה נבנתה השיטה, נבנו מודלים ותהליכים רבים, והמודל נפוץ  ונקלט בקרב אנשי מקצוע מתחומים שונים. תחילה שימש ה-NLP בתחום הטיפולי התנהגותי. בהמשך הבינו אנשי עסקים והעוסקים במשא ומתן כי ה-NLP יכול לשמש גם אותם. מאוחר יותר הגיע ה-NLP גם לתחום הספורט. תוך תקופה קצרה הכשירו בנדלר וגרינדר אנשים רבים. המודל הגיע לכל רחבי העולם וזכה לתנופה רבה.
מכללת רטר היא הנציגה הבלעדית בארץ של פרופסור ג’ון גרינדר, אחד ממייסדי המודל. במרץ 2008 הוא העביר בתל-אביב סמינר בנושא “הצופן החדש”. פרופ’ גרינדר עתיד להעביר מטעם מכללת רטר סמינר נוסף.

איך ניתן לאבחן את פעולת המוח?

כדי שכל אחד יוכל לחוות בעצמו במה מדובר אפשר לבצע תרגיל קצר.
מבלי לחשוב על התשובה עליך לומר מהו הדבר הראשון שעובר לך בראש כשאת/ה שומע/ת את המילה אמבולנס? …
(אנשים שונים יענו תשובות מגוונות. אולי תמצא/י כאן גם תשובתך). סירנה, אור אדום מסתובב, פצוע, פיגוע, ריח או צבע של דם, יולדת, פחד ועוד.
נעשה זאת שוב עם מילה נוספת. מה עולה בראשכם במחשבה על תינוק?
רוך, אהבה, בכי, ריח של קקי, ריח של חלב, חיוך שמימי, תמונה של תינוק, תחושת אחריות וכדומה.
אפשר להמשיך זאת עם מילים נוספות כגון: כלב, סופר-מרקט, בית, חורף, ים ועוד.
מדוע אין כל האנשים עונים באופן זהה?
מובן שכל אחד ואחת מאיתנו חווה חוויות שונות. החוויות משפיעות על האסוציאציות שלנו. למילה אמבולנס יגיבו באופן שונה בתכלית רוכב אופנוע שנפגע בתאונת דרכים ופונה במצב קשה ואישה שילדה בו את בנה הבכור.
אבל יש גורם נוסף לשונות בין אנשים שונים. חוקרי ה-NLP גילו שבאופן נוירולוגי, חושי, אנו שונים זה מזה.
יש אנשים שחוש הראיה שלהם דומיננטי יותר מחושים אחרים. לאנשים אלה יעלו כמעט תמיד תמונות וצבעים לשמע מילה מסוימת. המלה “אמבולנס” תעורר בהם תמונה של הרכב בעל האור האדום, או את הסמל האדום של מגן-דויד. המלה “תינוק” תזכיר להם תמונה של תינוק או חיוך. אפילו המחשבה על שוקולד תעורר בהם תמונה של קוביות חומות או עטיפה עם ציור של פרה. אנשים ראיתיים יכולים לומר: “ראית איזה סירחון”. הם מעוניינים לתאר חוויה חושית הקשורה לריח, אך כיוון שחוש הראיה הוא הדומיננטי אצלם הם יתארו דרכו גם את שאר החושים.
אנשים אחרים הם קינסטטיים. החוש הדומיננטי שלהם הוא הרגשות והתחושות. כיוון שאין תרגום מילולי מדויק למילה האנגלית Kinesthetic, נטבע המונח ‘תחישתי’. אנשים תחישתיים ירגישו סכנה או פחד למשמע המילה “אמבולנס” ויתמלאו ברוך בחושבם על תינוק. אדם תחישתי עשוי לומר: “אני מרגיש שהצבעים בתמונה הזו עזים מידי”.
חלק מהאנשים הם שמיעתיים. המלה “אמבולנס” תזכיר להם את צפירת הסירנה והמלה “תינוק” תזכיר להם קולות של בכי או גרגורי הנאה. הם יכולים לומר: “תשמע, הבגד הזה ממש צורם לי”. העולם נחווה אצלם בעיקר בקולות וצלילים.
אצל מיעוט קטן החושים השולטים הם הריח או הטעם.
כל אדם נעזר בחושים כולם ולא תמיד יש דומיננטיות מובהקת. יתכן שהאדם הוא גם ראיתי וגם תחישתי ומאוד לא שמיעתי. מספר הצרופים הוא כמספר בני האדם החיים על פני כדור הארץ. כל אחד מאיתנו משלב בין החושים באופן ייחודי.
חוקרי ה-NLP גילו שהמרכיב של סגנון החישה, שתואר לעיל, חשוב מאוד בתקשורת הבין אישית. אי-הבנות רבות יכולות לנבוע בשל שוני מהותי בסגנון החישה.
לדוגמא: אדם ראייתי ירצה שביתו יהיה מסודר. יפריע לו לראות ערמות של בגדים לא מקופלים או ניירת רבה על שולחן העבודה. לעומתו, לאדם תחישתי יפריע לחוש בפרורים המפוזרים על השולחן, או ברצפה דביקה מלכלוך. זוג החי בצוותא כשהגבר, לדוגמא, ראיתי והאישה תחישתית עשוי להיתקל בקשיים בשל כך. הגבר יכעס על האישה על כך שהיא מזיזה את כל הבלגן, מנקה ואחר כך מחזירה את הבלגן לקדמותו. האישה לא תבין מדוע הוא טרח לסדר את הניירת מבלי ‘להעביר סמרטוט’ על השולחן.
ייתכן שזוג זה ילך למוזיאון בו בכל פינה תופיע הכתובת “אין לגעת במוצגים”. עבור האישה הוראה כזו ‘חוסמת’ את היכולת שלה לחזות בתערוכה.  היא ממששת את התמונות והבדים בהיחבא. הגבר אינו מבין מדוע היא אינה מסוגלת להישמע להוראה כה פשוטה. הבנת השוני בסגנונות החישה בכוחה להסביר היטב מה מניע כל אחד מהם לפעול כפי שהוא פועל.
חוקרי ה-NLP שמו לב שהמטפלים בהם צפו מכוונים את התקשורת שלהם לפי סגנון החישה של המטופל. הם הבינו מהו הפוטנציאל הגלום בסגנונות החישה והשכילו להשתמש בהם כדי ליצור יחסים טיפוליים אפקטיביים יותר. כשהמטפל מתאים את שפתו לסגנון החישה של המטופל, יחוש המטופל שהמטפל מדבר בשפתו, שיש ביניהם “כימיה”.
לדוגמא: אם רוצים לתאר בעת ההרפיה את חוף הים: כשמדובר באדם ראיתי יש לתאר לו את צבע הים והחול, את קו האופק, את הסירות שעוגנות מרחוק וכדומה. לאדם שמיעתי יש לתאר את רחש הגלים, קריאות השחפים, צפירת האוניות והמיית הרוח. לתחישתי יש לתאר את מגע החול, טמפרטורת המים, רפרוף הרוח על העור וחמימות השמש.
לעיתים פונים אלינו אנשים המתעניינים מאוד בדמיון מודרך אך סוברים כי לא יוכלו ליהנות ממנו כיוון “שאין להם דמיון”. אין אדם שאין לו דמיון. יחד עם זאת, רוב העוסקים בדמיון מודרך מתארים בעיקר מראות וצבעים, מכאן  מובן שאנשים תחישתיים ושמיעתיים מפקפקים ביכולתם להתחבר לשיטה זו.
איתור סגנון החישה ובניית הדימויים והשפה בהתאם לכך, מאפשרים לכל אדם ליהנות מהדמיה.

ה-NLP עושה שימוש רב במונחים 'הצטרפות' ו'הובלה', למה הכוונה?

מדובר בשני מושגים יסודיים במודל התקשורת של ה-NLP. הצטרפות היא מצב בו המנחה (או אדם אחר בעת תקשורת) מתאים את עצמו למונחה. המנחה אינו מנסה ‘להזיז’ את המונחה ממקומו אלא להצטרף אליו למקום בו הוא נמצא. הצטרפות נעשית ברמה המילולית (המנחה משתמש באוצר מילים וסלנג המותאם למונחה. דוגמא נגדית לכך מתרחשת כאשר חולה מנסה להבין מה מצבו והרופא מדבר אליו בעגה מקצועית ובשמות לטיניים בלתי מובנים). בהצטרפות, המנחה ‘נכנס לנעליו’ של המונחה ורואה את העולם מזווית מבטו, ללא שיפוט, ביקורת או חיווי דעה. ההצטרפות מאפשרת למונחה להרגיש בנוח עם המנחה, ויוצרת אמון המהווה בסיס טוב לעבודה שתעשה בהמשך.
הובלה הינה מצב בו המנחה מתחיל ‘להזיז’ את המונחה ממקומו למקום אליו הוא רוצה להגיע. המונחה ילך בכיוון אליו מוביל אותו המנחה, רק כאשר יאמין שהמנחה יודע לאן ואיך להוליכו.
לדוגמא: כשילד נופל, מקבל מכה ומתחיל לבכות, כיצד מגיבים הורים רבים? “לא נורא, לא קרה כלום, אל תבכה”. לרוב תגובה זו אינה מועילה והילד ממשיך למרר בבכי.
תגובה כזו היא “הובלה”. רצונו של ההורה להוביל את ילדו למצב בו יתגבר על הכאב ולא יסבול, אבל לילד חסרה כאן ה”הצטרפות”. הוא רוצה שהוריו יבינו שהוא נפל, שכואב לו, שאולי הוא נבהל. תגובת ההורים מעבירה לילד את המסר שתחושותיו אינן נכונות. ההורה כאילו אומר “אתה לא מרגיש כאב כי בעצם לא קרה שום דבר”. תגובה מרגיעה יותר תהיה לפתוח בהצטרפות. לדוגמא: “ראיתי שנפלת, קבלת מכה? כואב לך? בוא אחבק אותך”, פעמים רבות תגובת ההצטרפות המקבלת והתומכת גורמת לילד להירגע גם בלי עידוד נוסף. אם ההורה רוצה לעודד את ילדו הוא יכול לאחר ההצטרפות לעבור בעדינות להובלה “עכשיו אני אנשק אותך במקום הכואב, ואז זה יעבור”.
העיקרון של פתיחת התקשורת בהצטרפות ורק אחר כך מעבר להובלה נכון בכל סיטואציה תקשורתית: במכירות, ביחסים זוגיים, בעת טיפול, בעבודה, בשיחה עם הגננת או עם נהג האוטובוס וכמובן עם ילדים.

למה הכוונה בשימוש במושג 'התת-מודע'?

תיאורטיקנים שונים הגדירו באופן שונה את המונח תת-מודע. היו כאלה שחילקו זאת ל: טרום מודע, תת-מודע ולא מודע. אנו נתייחס למונח ‘תת-מודע’ בלבד ונגדירו: “כל מה שאינו מודע כעת”.
אם אתה (הטקסט כתוב בלשון זכר, אך מכוון כמובן גם לנשים) מסתכל עכשיו על צג המחשב אתה יכול לראות את המילים הכתובות, את הצבעים, בזווית העין אתה יכול לראות גם את מה שקורה מאחורי המחשב ובצדדיו. אתה יכול להרגיש את הטמפרטורה בחדר, אם קר לך או חם, אתה יכול לשמוע את המאוורר/המנוע של המחשב וקולות אחרים, או שקט וכדומה.
ברגע נתון אתה קולט המון גירויים, כיוון שלא ניתן להתרכז ולקלוט את הכול אתה תהיה מודע רק לחלק קטן ממה שארע וכל שאר הגירויים ילכו למעין מחסן גדול שנקרא לו התת מודע. המידע הזה עובר עיבוד ונשמר בתוכך.
התכנים שנאספים בתת-המודע משפיעים עלינו. לדוגמא: לאחר שנפרדתי מחברה טובה אני חשה מועקה ואיני יודעת מדוע. יכול להיות שקלטתי משהו שלא שמתי לב אליו. אולי מבט חטוף וביקורתי או נימת קול חסרת סבלנות. תחושת המועקה מלווה אותי ועשויה לגרום לי להימנע ממפגש נוסף עם אותה חברה. ייתכן שלא ארגיש כלל שאני מתחמקת ממנה כיוון ש’פשוט אין לי זמן’.
התכנים שאספנו במשך השנים אל התת-מודע מעצבים את מחשבותינו, רגשותינו והתנהגותנו. מקובל להאמין שכוחו של התת-מודע חזק פי שמונה מכוחו של המודע. לדוגמא: אדם שבאופן מודע רוצה להפסיק לעשן כיוון שהעישון מזיק לבריאותו, ובכל זאת אינו מצליח בכך. קרוב לוודאי שתת-המודע שלו אינו מאפשר את הגמילה ממספר סיבות. כנראה שהעישון מספק לאדם מענה לצרכים רבים: פינוק, פסק זמן, כלי יעיל לרגיעה, מיקוד הבעיות בנושא זה ולא בנושאים כואבים יותר ועוד. כיוון שכוחו של התת-מודע רב מכוחו של המודע האדם לא יצליח להיגמל עד שלא יצור תקשורת עם התת-מודע ויענה לצרכיו הלא מודעים.
בעת הרפיה ותוך שימוש יעיל בדימויים אפשר ליצור תקשורת עם התת-מודע ולגייס את כוחו הרב כדי להשיג את השינויים להם אנו מייחלים.

האם לרגשות יש קצב? ואיך מטפלים בפוביות?

חוקרי ה-NLP גילו עוד כי יש קשר בין קצב התקשורת לבין עוצמת הרגשות. לדוגמא: לכעס יש קצב מהיר ולשלווה קצב איטי.
החוקרים גילו למשל שאדם הסובל מפוביה חש, בעת שהוא נתקל בגורם הפוביה, שהזמן כאילו עוצר מלכת ולכן ההתמודדות אינה נגמרת. לדוגמא: אדם המפחד מנסיעה במעלית ונאלץ לעלות במעלית יחווה את הזמן שבו המעלית עולה כאילו הוא נצחי ולא יגמר לעולם. הוא אינו מודע באותו הזמן לכך שהעלייה במעלית נמשכת שניות אחדות בלבד. תפיסת הזמן שלו משתנה. שימוש חכם בעובדה זו יכול לשחרר אנשים מפוביות, וכמובן גם מקשיים אחרים. במודל ה-NLP פותח תהליך לטיפול בפוביה שעיקרו שינוי תפיסת הזמן של האדם הסובל ממנה. ניתן כאילו “לתכנת מחדש” את המוח כך שישנה את תפיסת הזמן.

אלו בעיות ניתן לפתור באמצעות NLP?

ה-NLP יכול לסייע לכל אדם. בעזרת המודל ניתן לחזק את משאביו של האדם ולאפשר לכל אחד להפיק את המיטב מעצמו. ה-NLP יכול לחזק מוטיבציה, לשנות אמונות מגבילות, להמיר ערכים בעייתיים באחרים, להחליף רגשות המקשים על האדם ולשנות את התייחסותו להיסטוריה האישית שלו.
ב-NLP יש תהליכים שמטרתם לפתור בעיות ממוקדות. ה-NLP פיתח תהליך רב עוצמה לשינוי הרגלים כגון: הפרעות אכילה, עישון ואלכוהוליזם. יש תהליכים ממוקדים לטיפול בפוביות, אלרגיות ומצבי תלות רגשית.
ה-NLP מאפשר טיפול מעמיק ביחסים בין אישיים (בין הורים לילדים, יחסים זוגיים, בעיות בתפקוד מיני, קשיים ביצירת אינטימיות וכדומה).
ניתן באמצאות המודל לטפל בבעיות שמקורן בילדות, בדיכאון, חרדה וכפייתיות.
מנחה מוסמך יכול להתאים תוכנית טיפולית למגוון רחב של הפרעות וקשיים.

מהם התוויות הנגד של ה-NLP, למי עדיף שלא להעביר תהליכים אלה?

שיטות שונות של NLP מצריכות רמת תובנה המתפתחת אצל בני אדם בגיל ההתבגרות. לכן יש מספר שיטות ב-NLP שאנו ממליצים שלא ליישם על ילדים. כמו כן המודל הלשוני הנלמד בתחילת שנה ב’ אינו מתאים לשימוש על ילדים.
לאנשים שחוו טראומה קשה או המצויים במשבר נפשי קשה אנו ממליצים על טיפול תמיכתי בלבד, טיפול שמטרתו לחזקם ולעודדם.
במהלך הקורסים מוקדשת לנושא זה התייחסות מעמיקה.

מדוע כדאי להשתתף בסדנת הכרות?

לפני קבלת החלטה כה רצינית כמו התחלת לימודים כדאי לך לבחון לעומק את מידת התאמת התוכנית המוצעת לצרכיך. השקעת הזמן והכסף מוצדקת כשהמקום בו בוחרים ללמוד נותן את התמורה להשקעה. בעת בחירה במקום לימודים חשים רבים כאילו הם קונים ‘חתול בשק’, מן הסתם, יש הרבה אי וודאות בעת ההתלבטות.

מטרת סדנת ההכרות הינה לאפשר לך לפגוש אותנו. תוכל לראות את המקום בו מתקיימים הלימודים, לפגוש את מנהל המכללה, את מנחה/ת הקורס ואת צוות האסיסטנטים. לשמוע על נושאי הלימוד, לחוות הדגמה קצרה, לשאול שאלות ולהתרשם מרצינות התוכנית.
לאחר הסדנא תוכל לחוש הן מתוך הידע והן באופן אינטואיטיבי אם זהו המקום שבו נכון לך ללמוד. ההשתתפות בסדנא כרוכה בתשלום של 35 ש”ח (יקוזזו משכ”ל לנרשמים לקורס). כדי להשתתף בסדנא כל שעליך לעשות הוא להודיע למשרדי המכללה על כוונתך להגיע לסדנא.  ניתן לעשות זאת ממש כעת. לחץ/י כאן לדף הרישום לסדנת ההיכרות.
במכללת רטר מעדיפים שההחלטה על הרשמה ללימודים תעשה בתום הסדנא. זוהי הזדמנות לתאום ציפיות  מקסימלי. לכן לנרשמים במועד הסדנא תינתן הנחה של 200 ₪ מתוך שכר הלימוד.

מה צריך לעשות כדי להשתתף באחת מכנסי ההכרות?

פשוט לשריין מקום ולהגיע! 

אם ידוע לך על אנשים נוספים שהקורס עשוי לעניינם, נשמח אם תזמין/י גם אותם. חשוב לידע את המשרד גם על בואם. אם יגיעו משתתפים לקורס דרכך, תתגמל אותך המכללה בהחזר של 8.5% משכר הלימוד.

מהי תוכנית הסדנא?

סדנאות מתקיימות בכל המקומות בהם מתקיימים קורסים.
כהקדמה לקורסים המתקיימים בשעות הערב מתקיימות סדנאות בערב, בין השעות 18:00-20:30.
כהקדמה לקורסי הבוקר מתקיימות סדנאות בבוקר, בין השעות 10:00-12:30.
בתוכנית: התכנסות וכיבוד קל, הסבר על נושאי הלימוד, הדגמה של דמיון מודרך והרשמה.

מהו הליך ההרשמה לקורס?

  1. קבלת ההחלטה.
  2. רישום אונליין והגעה לסדנת ההכרות (מומלץ).
  3. הסדרת תשלום דמי הרשמה בסך 170 ₪ (הכלולים בשכר הלימוד).
  4. קביעת מועד לראיון קבלה. משך הראיון כחצי שעה שבמהלכה ממלאים שאלון ומשוחחים עם מנחה/ת הקורס לשם הכרות, תאום ציפיות ובדיקת ההתאמה לקורס.
  5. בתום הראיון יאמר לך אם התקבלת לקורס ויינתנו לך הסברים על הפגישה הראשונה בקורס. במעמד זה יש להסדיר את התשלום לקורס. (ניתן לפרוש את התשלום לשמונה המחאות, כפי שיוסבר בעמדת הרישום בסדנת ההכרות).

האם כל אחד יכול להשתתף בקורס?

הקורס נועד לאנשים המעוניינים ללמוד הנחייה בדמיון מודרך ו-NLP, כאלה שנמצאים מתאימים על-ידי צוות ההוראה. הקורס אינו מתאים לכל אחד. אנשים רבים רוצים לפתור בעיות אישיות ואינם רוצים ללמוד להנחות אחרים. לאנשים אלו אנו ממליצים לפנות למנחה פרטני. ניתן למצוא מנחים מומלצים גם באינדקס מטפלי NLP

ישנם אנשים שאופיים וכישוריהם אינם מתאימים לדרישות הקורס. לכן עורכת מכללת רטר ראיון קבלה אישי לפני פתיחת הקורס. מטרת הראיון לוודא שמי שנרשם לקורס אכן מתאים ללמוד בו.

אנשים שנרשמו לקורס ושילמו את דמי ההרשמה בסך 170 ש”ח יקבלו את מלא כספם בחזרה אם לא יעברו את ראיון הקבלה.

למי מיועד הקורס?

  1.  לכל מי שהתחום מעניין אותו וברצונו להעמיק בו לשם התפתחות מקצועית ואישית. מדובר בהכשרה לעיסוק בתחום מרתק המאפשר סיפוק רב בעזרה לאנשים.
  2.  למטפלים קליניים מתחומים שונים: פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ופסיכיאטרים המעוניינים לשלב כלים אלה בעבודתם ולרכוש מגוון אפשרויות לתהליכים המכוונים לטיפול קצר מועד.
  3. למטפלים מתחומים אלטרנטיביים שעד כה עסקו בעיקר בפן הגופני ומעוניינים להוסיף את הפן המילולי לטיפוליהם.
  4.  לאנשים החשים שהגיע הזמן לערוך שינוי מקצועי (מורים שנשחקו, אנשי היי-טק שעייפו, אנשים העומדים לפני גיל פרישה וכדומה). אופי העבודה בדמיון מודרך ו-NLP אינו דורש מאמץ פיזי אלא ריכוז מחשבתי ואהבת אדם. לכן רבים מבין התלמידים רוכשים כלים אלה לפני פרישתם לגמלאות.

איך מתקיים הקורס בפועל, מהו אופן הלימוד?

בקורס נלמדים תהליכים טיפוליים רבים של דמיון מודרך ושל NLP. הלימוד אינו עיוני אלא מעשי. כל החומר העיוני מצוי בספרי הלימוד וניתן למוצאו גם ברשימה הביבליוגרפית המומלצת. כבר בראשית הקורס ובמהלכו, כשמתחילים ללמוד תהליך חדש, מדגימ/ה אותו מנחה/ת הקורס בפני המשתתפים. המשתתף עליו מדגימים את התהליך זוכה לטיפול מקצועי, בעוד שאר המשתתפים צופים ולומדים מכך.בעקבות הדגמת התהליך בא הסבר מפורט על השלבים השונים שלו תוך מתן דגשים על נקודות משמעותיות. לאחר הסבר זה מתחלקים המשתתפים לזוגות ומתרגלים את התהליך. אחד מהם משמש כמנחה והשני כמונחה. לאחר מכן הם מתחלפים. הזוגות בקורס אינם קבועים. כל תהליך מתרגלים עם משתף אחר. למרות הקושי ביצירת האינטימיות בכל פעם עם בן זוג חדש, אופן לימוד זה מגמיש מאוד את סגנונות התקשורת הבין אישית ומכין את המשתפים להנחיית מגוון פונים לכשיצאו ל”שטח”.

שיטת לימוד זו חווייתית מאוד והיא פותחת הזדמנויות רבות לפתרון בעיות אישיות וכלים לשיפור התקשורת הבין אישית תוך לימוד ההנחיה.
הקורס מתנהל בקבוצות קטנות של 15-30 משתתפים. במהלך השנה נוצרת דינאמיקה נעימה בין חברי הקבוצה. הם תומכים זה בזה ומכילים זה את רגשותיו של זו.

האם הקורס דורש חשיפה רגשית בפני הקבוצה?

אין הכרח להיחשף בפני הקבוצה כולה אלא אם מתנדבים להדגמה. מי שמתנדב להדגמה מגדיר בפני הקבוצה בעיה אותה ברצונו לפתור ונפתח בפני מנחה הקבוצה כששאר המשתתפים צופים בו. גם בהדגמה כל משתתף בוחר עד כמה לשתף. לעיתים המודגם שומר מידע אינטימי לעצמו או משתף בו את מנחה הקורס בהפסקה. פרט לכך העבודה המעמיקה מתבצעת בזוגות בלבד ולא בפני שאר הקבוצה. כל משתתף בוחר עם מי לתרגל כל שיטה ועד כמה להעמיק בתהליך. ככל שהמשתתפים חושפים את עצמם יותר (עם בן זוגם) כך העבודה משמעותית יותר ומניבה תוצאות מהירות.

חברי הקבוצה מתחייבים לשמור על אתיקה מקצועית ולא לחשוף את חברי הקבוצה המודגמים בפני אנשים אחרים, או לשתף אחרים בתכנים שעלו בזוגות. השמירה על הסודיות מאפשרת לתת אמון בבן הזוג ולהיפתח בפניו.

אם החסרתי פגישה בשל מחלה, נסיעה או שרות מילואים האם אוכל להשלימה?

אחד היתרונות של מכללת רטר הוא ריבוי הקורסים המתנהלים במקביל במקומות שונים ברחבי הארץ ובימים שונים בשבוע. לכן, במקרה של היעדרות מפגישה, ניתן להשלימה באחד מהקורסים  האחרים. את ההשלמה יש לתאם עם משרדי המכללה ועם מנחי הקורסים. יש פגישות אותן ניתן להשלים בקצרה בעזרת אחד האסיסטנטים של הקורס. לשם כך קובעים להיפגש עימו כחצי שעה לפני שעת הלימודים הקבועה.

אילו תעודות מקבלים בסוף כל קורס ומי מכיר בהן?

בסיום כל שנה ניתנת תעודת השתתפות בקורס מטעם האוניברסיטה נותנת החסות. בוגרי הקורסים המתקיימים באוניברסיטת בר אילן מקבלים תעודות מטעם אוניברסיטת בר אילן (היחידה ללימודי המשך של בית הספר לעבודה סוציאלית). כל שאר בוגרי הקורסים מקבלים תעודת השתתפות מטעם אוניברסיטת חיפה (היחידה ללימודי המשך בפקולטה ללימודי הרווחה והבריאות).
האוניברסיטאות הללו בדקו את תוכנית הלימודים והן נותנות לה חסות אקדמית.

בנוסף לכך מעניקה מכללת רטר תעודות מקצועיות בינלאומיות, המוכרות על ידי כל המוסדות המלמדים NLP בעולם. התעודות כתובות באנגלית. הן ניתנות למשתתפים העומדים בדרישות הקורס. הדרישה העיקרית, בנוסף לנוכחות והשלמות, היא לתרגל את השיטות הנלמדות ולקבל על כך סופרויזן (הדרכה מקצועית).
בסיום שנה א’ מקבלים המשתתפים שעמדו בדרישות הקורס שלוש תעודות מקצועיות:
  1. תעודת NLP Practitioner.
  2. תעודה של מתמחה בדמיון מודרך.
  3. תעודת השתתפות בצופן החדש.

בסיום שנה ב’ מקבלים המשתתפים שעמדו בדרישות הקורס שלוש תעודות מקצועיות:

  1. תעודת NLP Master Practitioner.
  2. תעודת מנחה בדמיון מודרך.
  3. תעודת TLT Practitoner ו- תעודת TLT Master Practitioner.
בסיום סדנאות העשרה מקבלים המשתתפים שעמדו בדרישות הקורס והשתתפו בכל הסדנאות, תעודת מנחה בכיר.
משתתפים בפחות מארבעה סדנאות יקבלו תעודת השתתפות על כל סדנא.
בסיום קורס טריינר יקבלו משתתפי הקורס שיעמדו בדרישות הקורס תעודת NLP Trainer.

האם הלימודים במכללת רטר מוכרים כנקודות צבירה לתואר אקדמי?

הלימודים הם בחסות יחידות ללימודי המשך באוניברסיטאות בר-אילן או חיפה. כל הקורסים המתקיימים ביחידות אלה אינם מוכרים לנקודות צבירה לתארים אקדמאים. החסות האקדמית מעידה על איכותו ורמתו של הקורס ומאשרת שהתוכנית נבדקה על ידי אנשי מקצוע המתמחים בטיפול קליני ואושרה על ידם.

איך אדע להחליט אם ללמוד בקורס המתקיים אחת לשבוע או בקורס של סופי-שבוע?

רוב הקורסים במכללה הם שבועיים. המשתתפים נפגשים ביום קבוע, פעם בשבוע בשעות הבוקר או הערב כל פגישה נמשכת 4.5 שעות. היתרון של קורסים אלה הוא בפריסתם הארצית. הקורסים מתקיימים בעשרה מרכזי לימוד ומאפשרים כמעט לכל אדם ללמוד בקרבת מקום מגוריו. הלימוד השבועי נוח ומשתלב באופן מחזורי וקבוע בסדר השבועי. יתרון נוסף הוא ברצף הלימוד. בכל שבוע נלמד חומר חדש. גם אם מסיבה כלשהי לא הספיק המשתתף לתרגל במהלך השבוע את מה שלמד, ניתן להשלים את הנלמד בקלות כיוון שהחומר עדיין טרי.

בקורס המתקיים בסופי שבוע נפגשים אחת לחודש ליומיים רצופים. שעות הקורס הן: בימי שישי בין השעות 15:00-21:30 ובשבת בין השעות 9:00-18:00. כך מתרכזים הלימודים בשמונה סופי שבוע הפרוסים על פני שמונה חודשים. קורס זה זהה לקורסים השבועיים בתכניו, בהיקפו, ובשכר הלימוד שלו. הקורס מתאים לאנשים הגרים רחוק מאוד ממרכזי הלימוד הקיימים ( כמו: תושבי אילת והערבה או רמת הגולן), ונוח גם למי שחש עומס רב במשך השבוע ויכול להתפנות ללימוד רק בסופי שבוע (אחת לחודש). יש נשים גרושות שנוח להן ללמוד בשבתות בהן הילדים לא איתן. הקורס מתקיים בקיבוץ באווירה כפרית ירוקה ושקטה. (קיבוץ נחשונים, ליד ראש העין, 20 דקות מתל-אביב ו-40 דקות מירושלים). יתרונו של הקורס באווירה המיוחדת שנוצרת בו. האינטימיות בו רבה יותר, המשתתפים פנויים יותר ללימוד ובאים רעננים (ולא לאחר יום עבודה). הניתוק מחיי היומיום והאווירה הכפרית והמשפחתית שנוצרת מאפשרת לימוד מהנה בשילוב מנוחה. הקורס מתוכנן בקפידה כך שייקל להטמיע את החומר הרב. בכל סוף שבוע נהנים המשתתפים מהרפיות והדמיות אותן מעביר/ה המנחה של הקורס. ההדמיות מאפשרות לנוח ולהתרענן. עם זאת, יש אנשים שהלימוד המרוכז בסופי-השבוע מתאים להם פחות, משום שהם מוצפים מבחינה חווייתית. בקורס של סופי-השבוע נדרשת מהמשתתפים משמעת עצמית רבה יותר באשר לצורך לתרגל במהלך החודש את כל נושאי הלימוד על מנת להפנימם.

מהם תנאי הקבלה לקורס?

ראיון אישי של המועמד עם המנחה בקורס. הראיון מתקיים לפני פתיחת הקורס.  בראיון נבדקת התאמתו של המועמד, מידת בשלותו המקצועית, מצבו הנפשי וציפיותיו.

האם קיימת ספרות מקצועית?

 את הקורס מלווה הספר “תקשורת עם התת-מודע: ספר ללימוד דמיון מודרך ו-NLP” אותו כתבו בשנת 1998 דפנה ואמיר רטר. בנוסף לכך מקבלים המשתתפים בכל קורס חוברת עבודה הכוללת דפי עבודה וטקסטים רלוונטיים. החוברת מתעדכנת בכל שנה ומופצת אך ורק בקרב משתתפי הקורסים. בסוף כל חוברת מופיעה רשימה ביבליוגרפית של חומר מומלץ לשם העשרה.

מהי תוכנית הלימוד בשנה ב'?

שנה ב’ מיועדת לבוגרי שנה א’ הרוצים להמשיך ולהתפתח בתחום מבחינה מקצועית. הקורס מסמיך את בוגריו לעבודה בשטח באמצעות הכלים הנלמדים ומעניק למי שעומד בדרישות הקורס דרגה של NLP Master Practitioner בינלאומית ודרגת מנחה בדמיון מודרך ובקו הזמן, בחסות אוניברסיטאות בארץ. נושאי הלימוד הם: פרופיל  NLP, רגשות, ערכים, אמונות, המודל של אריקסון, המודל הלשוני, שחזור זכרונות ושינוי היסטוריה, סגירת מעגלים, פוביות, פתרון קונפליקטים ויחסי מנחה-מונחה, הקורס כולל סדנא בת יומיים להסמכה לדרגת ‘מנחה בקו הזמן’. היקף הלימוד דומה לזה שבשנה הראשונה. גם את הלימוד בקורס זה מלווה חוברת הדרכה עשירה, שנכתבה במיוחד עבור הקורס.

למה כדאי ללמוד את קורס ה-Trainer's במכללת רטר?

מכללת רטר היא בעלת ניסיון רב שנים. הניסיון הרב שהצטבר תורגם, תוך מחשבה רבה, לכדי קורס נדיב המכין את בוגריו לעמידה מול קהל, להצגת נושא לפני קהל ולהנחיית סדנאות. אמיר רטר השתתף במספר קורסי Trainer’s Training  בעולם והוסמך לנהל ולהורות קורס לרמת Trainer. אמיר רטר הוא ה- Trainer Master היחיד בישראל. קורס ה- Trainer’s Training המיוחד במכללת רטר משלב את המיטב שנלמד ומוכר בחו”ל בתוספת המובנות האופיינית כל כך ללימודים במכללת רטר. בנוסף, חשוב לציין, שהקורס מועבר בשפה העברית. כיום מכללת רטר הינה המוסד היחיד המלמד את הקורס בעברית. מובן, שהמבחנים בתום הקורס אף הם נערכים בעברית. כך מתאפשר לימוד נוח, נגיש ואיכותי.

מה אוכל לעשות בכלים שארכוש בתום המסלול?

קורס שנה א’ מקנה כלים ראשוניים לעבודה פרטנית. הקורס מקנה דרגת מתמחה ואינו מסמיך את בוגריו לעבוד באופן פרטני עם הכלים שרכשו. משתתפים שעסקו קודם לכן, וממשיכים לעסוק, בתחום טיפולי כלשהו יוכלו להתחיל בשילוב הכלים שרכשו בעבודתם הטיפולית.

קורס שנה ב’ מכשיר את בוגריו לעסוק בהנחיה פרטנית. במהלך ההכשרה יש לתרגל את השיטה עם אנשים שאינם משתתפים בקורס. לכן, החל מהשנה הראשונה ללימודים על כל משתתף להתחיל ליצור לעצמו “קליינטורה”. תחילה מתרגלים על מעגל החברים הקרוב ובהמשך, כמו מעגלים במים, השמועה מתפשטת ומגיעים חברים של חברים וכך הלאה. יוצא שמשתתפים המתרגלים רבות, צוברים עד סוף המסלול ניסיון רב ושמם הולך לפניהם. בסיום הקורסים הבוגרים יוצאים לעבוד בהנחייה כשהם בעלי ניסיון ובטחון שנרכשו במהלך המסלול. בתום שנתיים יכולים הבוגרים שעמדו בדרישות הקורס להתחיל לגבות שכר עבור עבודתם.
משתתפים רבים הם אנשי מקצוע מתחומים טיפוליים שונים המשלבים את הכלים שהם רוכשים בקורסים עם הכלים שהיו ברשותם לפני כן.
משתתפים שאינם אנשי מקצוע בתחום טיפולי אחר יכולים לעסוק בהנחייה פרטנית בדמיון מודרך ו-NLP ולפתוח קליניקה פרטית. ניתן לראות אתרי אינטרנט של בוגרים ולהתרשם מכמות העוסקים בתחום
קורס NLP Trainer’s Training: קורס זה מקנה לבוגריו את הכלים לפתח ולהעביר קורסים, סדנאות והרצאות. הקורס מעניק כלים רבים לעמידה מול סוגי קהל שונים ולהתמודדות עם האתגרים שמעמד כזה מזמן. בוגרי הקורס מורשים לפתוח בעצמם מרכז ללימוד ל-NLP ולהתפתח בכל תחום בו הם מתמקצעים (קישור לפרטים אודות הקורס >)

איזה סופרויז'ן (תמיכה מקצועית) מקבלים במהלך הלימוד ולאחריו?

בכל קורס מלווים את המשתתפים אסיסטנטים שתפקידם לתת תמיכה מקצועית למשתתפים. במהלך הלימודים על כל משתתף  לתרגל את השיטות השונות ולהגיש דוחות על תרגולים אלו. האסיסטנטים עוברים על הדוחות, מלווים את המשתתפים בתהליכים שהם עוברים עם המתורגלים שלהם ועונים על שאלות העולות במהלך התרגולים. האסיסטנטים מקבלים תמיכה מקצועית ממנחי הקורסים.

במהלך הקורס לומדים המשתתפים איך לייעץ זה לזה באופן מקצועי וממוקד. רכישת המיומנות של ‘הנחיית עמיתים’ מאפשרת למשתתפים ליצור קבוצות עבודה קטנות מחוץ לשעות הקורס, להתייעץ ולייעץ לאחרים. בדרך זו ניתן לקבל ולתת הדרכה באופן הדדי, ללא תשלום, וכן להתפתח יחד כקבוצה.
בסיום מסלול ההכשרה יכולים הבוגרים להיעזר בסופרויז’ן במספר דרכים:
1. להשתתף בקבוצת ייעוץ הנפגשת אחת לחודש עם מנחה/ת הקורס בו השתתפו (בתשלום).
2. לקבל ייעוץ טלפוני או לקבוע פגישת ייעוץ עם אדם שהוכשר לכך מטעם המרכז (בתשלום).
3. להשתתף בפורום הבוגרים שמטרתו לקבל ולתת ייעוץ. הפורום פתוח רק לבוגרים (ללא תשלום).
4. ליצור קשר עם משתתפ/ת אחר איתו/ה הם חשים בנוח וליצור לעצמם מסגרת זוגית של הנחיית עמיתים. (ללא תשלום). מניסיון של שנים רבות דרך זו היא הפשוטה ביותר, ובה מצליחים להתמיד במשך שנים.

מי מכיר במכללת רטר?

– קרנות השתלמות: כל הקורסים במכללה מוכרים לקרנות ההשתלמות, למורים בשבתון. קוד המוסד הוא 2857.
– משרד הבטחון: כל הקורסים במכללה מוכרים לפורשים ולמשתחררים מצה”ל (קב”נים, קצינות נפגעים וכדומה). הקורס ממומן באמצעות אסמכתא של משרד הבטחון. מספר הספק של המכללה הוא 992013.
– אוניברסיטת בר אילן: (ביה”ס לעבודה סוציאלית ע”ש לואיס וגבי וייספלד, היחידה ללמודי המשך) נותנת את חסותה האקדמית לקורס המתקיים בתחומה.(קישור לצילום מכתבו של פרופסור יורק).
– אוניברסיטת חיפה: לאחר 22 שנים בליווי אקדמי של אונ’ חיפה יצאנו לדרך עצמאית: ההסמכה של מכללת רטר הינה הסמכה בינלאומית, החתומה הן מטעם ארגון ABNLP היוקרתי בארה”ב והן מטעם הלשכה הישראלית ל-NLP
– פרופסור ג’ון גרינדר, אחד ממייסדי ה-NLP מכיר במכללת רטר כנציגתו הבלעדית בישראל. הוא מתארח אחת לשנתיים בארץ ומעביר סמינרים מרוכזים.
– – INInternational Association of NLP-Institutes (IN) מכללת רטר הינה חברה ב-IN ומכירה בכל הדרגות הניתנות על ידי מכללת רטר Practitioner NLP, NLP Master Practitioner, Trainer NLP.
– ITA ( International Trainers Academy) – מכללת רטר הינה חברה ב-ITA, בראש הארגון עומדים פרופסור ג’ון גרינדר, כרמן בוסטיק קלייר, ומייקל קרול.
– GTC- (The Global NLP Training and Consulting Community( – מכללת רטר הינה חברה ב-GTCבהנהלת רוברט דילץ וג’ודי דה-לוזייר.

רוב הקורסים לדמיון מודרך או NLP הרבה יותר קצרים. למה במכללת רטר הקורס כל כך ארוך?

הקורס ארוך קודם כל כי יש המון מה ללמוד. כיום אורך הקורס שלוש שנים ובוגרי הקורס מחכים שהתוכנית תתארך עוד יותר.

הקורס ארוך כיוון שהוא מקנה כלים לעבודה עם נפש האדם. כלים אלו ביכולתם להביא ריפוי ושינוי בזמן קצר אך ביכולתם גם להסב נזק אם הם מתבצעים שלא כהלכה.
הקורס ארוך כיוון שמטרתו להכשיר מנחים שיוכלו בתום התוכנית לעבוד באופן פרטני עם מונחים. ניתן לעשות זאת באמצעות גישת רטר בלבד או בשילוב עם שיטות אחרות. מנחה טוב צריך ארגז כלים עשיר המאפשר גמישות רבה בבחירת שיטת העבודה שתתאים לכל פונה, לשם כך דרושה הכשרה ארוכה ומעמיקה. כדי להתרשם ממספר הבוגרים שפרצו דרך והתפתחו בתחום בעקבות הקורס אפשר לראות את אתרי האינטרנט שלהם (קישור לאתרים של בוגרים).
הקורס ארוך כיוון שבמכללת רטר אנו מאמינים שמנחה טוב הוא מנחה שפתר בעיות אישיות עימן התמודד בעזרת כלים אלה. לכן הקורס גם חוויתי מאוד ומאפשר את הזמן לעבור תהליכי מודעות עמוקים.

למה הקורסים במכללת רטר כל כך יקרים?

הקורס אינו יקר אם מתייחסים לאורכו. בכל שנת לימודים יש 244 שעות אקדמיות, 30 ₪ לשעה אם ברצונך לבדוק האם הקורס יקר בהשוואה לקורסים אחרים עליך לחשב את מחיר הקורס חלקי מספר השעות.

לקורסים במכללת רטר יש ערכים מוספים הייחודיים רק לה: הקורסים במכללת רטר כוללים ספרות איכותית מאוד המתעדכנת בכל שנה, סופרוויז’ן זמין, קבלת סדרה של פגישות מתלמידים וותיקים, פריסה ארצית, שנות ניסיון רבות ומערכי שיעור מובנים מאוד.
חשוב לציין שהקורס מאוד נדיב. הוא מקנה כלים יעילים רבים המאפשרים יישום כבר בשנה הראשונה.

מה ההבדל בין דמיון מודרך ו-NLP ובין היפנוזה?

היפנוזה היא כלי טיפולי שבו משתמש המהפנט בכוח השכנוע הסוגסטיבי שלו. המהופנט נותן אמון מלא במהפנט ומאפשר לו להובילו.

הדמיון המודרך רך יותר ונעזר בכוחו של המונחה ולא בכוחו של המנחה. מבחינת רמת המודעות בשני המקרים מדובר ברמת מודעות שונה ובחשיבה סימבולית וממוקדת. המונחה בדמיון מודרך חש שליטה על כל התהליך, הוא יכול לפקוח את עיניו בכל עת אם ירצה בכך.
ה-NLP שונה מהיפנוזה במהותו. התהליך מובנה מאוד ובנוי משלבים. כיוון שאחד מהמודלים הראשונים בהם צפו מייסדי ה-NLP היה ד”ר מילטון אריקסון, ההיפנותרפיסט, יש בנלפ אלמנטים הלקוחים מהיפנוזה. אחד מהם הוא ההצטרפות וההובלה לדוגמא. יש בעולם זרמים שונים של NLP הנבדלים זה מזה בסוגיה זו. בקיצוניות אחת יש זרם שגורס שלפני כל תהליך NLP יש תחילה להפנט את המונחה. בקיצוניות השניה יש זרם הטוען שניתן להעביר תהליכי נ.ל.פ מבלי להיכנס כלל להרפיה ומבלי לעצום את העיניים.
בישראל קיים חוק מחמיר המתיר רק לפסיכולוגים קליניים, לפסיכיאטרים ולרופא שיניים לעסוק בהיפנוזה. לכן בקורסים במכללת רטר אין כלל עיסוק בהיפנוזה.

אם למדתי שיטות טיפול אלטרנטיביות במגע, האם הקורס מתאים לי?

פעמים רבות בעת טיפולי מגע צפים ועולים תכנים רגשיים. בדרך כלל מתמודד המטפל עם תכנים אלה באופן אינטואיטיבי. השתתפות בקורס במכללת רטר תאפשר למטפל לשלב את הכלי המילולי בטיפוליו ולעשות זאת באופן מובנה, ממוקד ויעיל. משתתפי קורסים רבים משלבים את הכלים שלמדו עם טיפולי המגע בהם עסקו לפני כן.

אני בעל/ת תואר שני במקצוע טיפולי קליני (עבודה סוציאלית או פסיכולוגיה) האם הקורס יכול לתרום לי?

הקורס מתאים מאוד לאנשי מקצוע מתחומים טיפוליים. הוא מאפשר חשיבה אחרת, נותן כלים יישומיים לפתרון בעיות בזמן קצר וכללי תקשורת ואבחון שהינם יעילים וממוקדים. אנשי מקצוע רבים נרתעים מלימוד בקבוצה מגוונת שאינה מוגבלת לאנשי מקצוע בלבד. בעבר העברנו קורסים לפסיכולוגים ולעובדים סוציאליים וגילינו שקצב הלימוד כך אינו מהיר יותר וגם אינו בהכרח עמוק יותר. מדיווחים של אנשי מקצוע שהשתתפו בעבר בקורס אנו למדים כי הם חשים בנוח בקבוצה המגוונת, יש בכך משהו מרענן ומגוון לדבריהם. בקורס כמעט ואין חזרה על תכנים מוכרים מהלימוד האקדמי כיוון ששם לא נלמדים הדמיון המודרך וה-NLP. רצוי להתרשם מהמלצות של בוגרי המכללה שהם אנשי מקצוע וישנם רבים כאלו. הכשרנו את מרבית המנחים הפעילים ב-NLP בישראל במהלך ה-30 השנים האחרונות. יהיה לך הזדמנות להתרשם מההמלצות גם בכנס הטעימות אליו אפשר להגיע, ללא עלות, לאחר שריון מקום.

מה הקשר בין אימון ל NLP ואיך הוא בא לידי ביטוי?

 שתי המטודות מכוונות לשינוי מהיר, ממוקד ואפקטיבי. שתיהן ממוקדות בתוצאה (חשיבה תוצאתית בלבד), האימון מדבר על ה’מה’ – החזון והיעדים, ה-NLP מדבר על ה’איך’ – איך מייצרים את השינוי הפנימי. קהל היעד הן של הלומדים והן של המתאמנים הוא דומה. השילוב בין שתי השיטות מוביל לתוצאות מעולות.

מה הסילבוס ואיך הוא מותאם לאימון?

הסילבוס מופיע במידעון.

לומדים את הנחות היסוד של ה-NLP ההנחות עליהן מבוססת השיטה. הנחות אופטימיות מאוד המקדמות תקשורת בין אישית והופכות אותה ליעילה יותר.

המודל הלשוני -מודל לשאילת שאלות. מאמנים רבים רוצים להעמיק בתשאול שלהם אך הם חסרים את הכלים לעשות זאת. המודל הלשוני מחלק את השאלות לשלוש: עיוותים, הכללות והשמטות. בנוגע לכל אחד מהם יש שאלות המאפשרות לנתח לפרטי פרטים את התקשורת. מאמנים רבים שלמדו ברטר אוהבים מאוד את המודל ומשתמשים בו בשיחותיהם עם מתאמנים.

האם אני כמאמן מוסמך יכול בתום הקורס לומר שאני מאמן בשיטת NLP?

בתום הקורס תוכל לומר שלמדת גם NLP ואתה משלב באימון הקלאסי כלים מתחום ה-NLP. לא תוכל לומר כי אתה מוסמך ב-NLP. מאמן ב-NLP יכול להתפרש כבעל דרגת מסטר פרקטישינר וזה עלול להטעות את המתאמנים.

האם המנחים שלנו הם מאמנים מוסמכים? במידה ולא אז איך יתכן שהם ילמדו אותנו את השיטה?

כל מי שמלמד NLP ודמיון מודרך במכללת רטר מוסמך בהסמכת מאמן ובעל ניסיון רב הן בהנחיית NLP והן בהכשרת מנחים.