ראשית דבר
לאחרונה פגשתי במספר הזדמנויות ומעגלים חברתיים של חיי נשים וגברים צעירים בגילאי ה- 30 שלהם, אשר אינם מצליחים למצוא בן זוג מתאים ולבנות מערכת יחסים אוהבת.
אנשים אלו מתמודדים יום יום עם הרהורים ושאלות כגון: "אין לי מזל! אני נופל/ת תמיד על אותם טיפוסים, למה לא מצליח לי? מה לא בסדר איתי? במראה שלי? בגוף שלי? באופי שלי? מה אני עושה לא בסדר?"
חלק מהם מתהלכים בחוסר נעימות ומבוכה, או תחושת החמצה. הערכתם העצמית של חלקם, הנמוכה ממילא, הולכת ומתרסקת. מסכת התחלות ופרידות, בני זוג לא מתאימים, בדידות, אכזבות, פחדים, בושה, ייאוש, אולי אפילו דיכאון הופכים להיות מנת חלקם של רבים מהם.
בפוגשי אנשים החווים קושי מסוג זה ובמיוחד נשים, חלק ממני מבין בדיוק מה עובר עליהן (או כך לפחות נדמה לי) ולבי וכישוריי מתגייסים להבין, להצטרף ולהוביל לשינוי. הרי גם אני חוויתי את אותה מסכת וגם אני נמניתי עד גיל 35 בין ה"עדיין מחפשות".
רוב בני האדם מעוניינים ומצליחים ליצור זוגיות רומנטית ולהקים משפחה במהלך חייהם, בין אם בנישואין ובין אם לאו. אם כן, מה מונע מאותם גברים ונשים שמתקשים בכך, ליצור זוגיות? אפשר כמובן לייחס חלק מהנסיבות ל'מזל'. אך בהנחה שהמטרה הינה לייצר שינוי בפועל ובהבנה שהחלק הארי של נסיבות רווקותו של אדם נובע מתוך עצמו, מן הראוי שנבין תחילה מהי זוגיות ומה עומד בבסיס הבחירה של בן זוג ויצירת זוגיות.