מכללת רטר לדמיון מודרך

אוצר מאמרים

אוצר המאמרים

מאמרים רבים נאספו במכללת רטר במשך השנים. חלק מהמאמרים נכתבו על ידי מנהלי המכללה ומרציה וחלקם נכתבו על ידי משתתפי שנה ג' כחלק מדרישות הקורס. לפני כל מאמר מופיע תקציר.

 

כותרת מאת תאריך פרסום


מאמר מעניין מאוד. חומר הרקע מלמד, מועיל ומוביל אל תיאור העבודה בדמיון מודרך ו-NLP . תיאור ניסיון האישי שלך מרתק ואני בטוחה שהוא עשוי להיות לעזר למנחים.



המאמר עוסק בהשפעות קצרות הטווח וארוכות הטווח של גרושי הורים על ילדיהם.

המאמר מתאר מקרה של אישה צעירה שהוריה התגרשו כשהיתה נערה. הגירושין השפיעו עליה רבות והיא עברה טיפול מוצלח בדמיון מודרך ו- NLP שסייע לה להפתח ולשכלל את יכולות התקשורת שלה

מאמר השופך אור על עולמם המורכב של אנשים שנחנו ברגישות גבוהה. הכותבת אף היא בעלת רגישות גבוהה. היא משתפת בחווייתה וסוקרת ספרות מקצועית על הנושא. בשני השאלונים המובאים כאן יכול כל אחד (ואחת) לאבחן את עצמו ואת ילדיו בנוגע לתכונה זו. בסיום המאמר מובא תהליך טיפולי עם מונחה בעלת רגישות יתר.


מהו וגיניסמוס?

אצל נשים הסובלות מווגיניסמוס הפחד גורם להתכווצות הנרתיק ומונע קיום יחסי מין.

הווגיניסמוס הוא תופעה של כיווץ בלתי רצוני של שרירי הנרתיק, באופן שאינו מאפשר חדירה בעת קיום יחסי מין. ניתן לראות בתופעה עווית בלתי רצונית של השריר.
הדבר דומה לצוואר שנתפס: בדרך כלל תנועת הצוואר חופשית ומשוחררת, ואנו מסוגלים להטות את הראש לכל כיוון. לעתים, כשנתפס הצוואר, פעולה בסיסית ופשוטה זו מכאיבה מאוד, ואז קשה לסובב את הראש לאחד הכיוונים. מה עושים? נחים, מחכים מספר ימים, מחממים את המקום, ואז השריר שנתפס פשוט משתחרר והכול שב למקומו בשלום.


 

המאמר נכתב על ידי אשת מקצוע בעלת נסיון רב בתחום המיילדות. הוא מסתמך על מידע מחקרי עדכני ומקיף. המאמר מסביר באופן ברור מאוד כיצד תורמים ההרפיה והדמיון המודרך להתמודדות עם הכאב בלידה.

במסגרת כתיבת המאמר החלטתי להתמודד עם נושא והנחיה שאתגרה אותי ביותר, מקום בו פגשתי מחלה לא מוכרת שהעלתה בי סימני שאלה רבים. התעורר בי רצון למידע עובדתי לגבי המחלה עצמה והשלכות רגשיות כלליות שחווים החולים בה.

הגיעה אלי מונחה צעירה ונאה עם רצון לשוב ולחייך, להיות מאושרת. המטרה התנהגותית שלה נשמעה פשוטה: לקום בבוקר וללכת ללימודים, לעמוד במשימות היומיומיות" והערה כדרך אגב שהיא מוגדרת כחולת זאבת(lupus) מטופלת ומאוזנת.
הקשיים שהתגלו במשך המפגשים היו רבים, בחלקם קשורים לתסמיני המחלה. הקשיים לוו בתחושות קשות. התלבטתי אם להתמקד בתסמיני הרגש של המחלה ( כגון: חרדה, פחד, דיכאון ) ובטיפול בהם. ברוח ה-נ.ל.פ. החלטתי להתמקד בחיזוק וחיבור, אישי ובין-אישי. כל זאת מהקושי שבלט ביותר: ניתוק. הניתוק התבטא בפיזיות: בריחה לשינה מהמחלה, בריחה מלהרגיש ומהרגשות ובעיקר בהתנתקות מהסובבים אותה, המשפחה והחברים. אותה מערכת שכה חשובה לתמיכה וחיזוק להעלאת החוסן הנפשי והיכולת להתמודד עם הקימה בבוקר...
מהמקום הזה נכתב המאמר.

מאמר מעניין מאוד, מעמיק ומאורגן. נהדר. סיפור המקרה מרתק ותורם.


 

מאמר מרתק המתאר באופן סיפור, את סיפור החלמתה המופלא של רונה מבקע כלוא באמצעות דמיון מודרך בלבד.

המאמר סוקר בשפה פשוטה את הקשיים בהן נתקלות נשים וזוגות בעת טיפולי פוריות ומסכם הנחיה שנעשית לתמיכה באישה שעוברת את התהליך.


מאמר מעניין מאוד ומלמד. אין ספק שהוא זורק אור על הבעייה ועל הטיפול באמצעות ההנחיה של הכותבת. הכותבת עוסקת בתחום מחלות הלב וזה נפלא שהיא מביאה מניסיונה.


המאמר סוקר באופן נרחב את התאוריות הפסיכולוגיות העיקריות הקשורות בתופעת החרדה.
בהמשך מתארת המחברת את היישומים לטיפול בחרדה באמצעות דמיון מודרך ו- NLP ומסיימת בתאור מקרה של גבר הסובל מחרדה עימו עבדה.
 


 

מאמר נפלא הפותח ברקע תיאורטי ואחר – כך בתיאור מקרה מרגש.

שכיחות האלרגיה בעולם עלתה בשנים האחרונות ויש המכנים את התופעה כמגפת העולם.
למרות שלאלרגיה בסיס משפחתי גנטי, נראה כי העלייה בשכיחותה קשורה גם באורח החיים המודרני וההיגייני למדי, בתזונה ובחשיפה לגורמים מזהמים.

בחרתי לכתוב על אלרגיה מאחר שבסביבה הקרובה אלי יש לא מעט אנשים הסובלים מאלרגיות שונות.

במאמר זה אתאר ואסכם את התנסותי בהנחיה לזוגות, במהלך שלש שנות לימודי במכללת רטר.


נושא הפרעות האכילה מורכב ומכיל תת נושאים המהווים יחד את הבעיה. זוהי מחלה התוקפת ללא הבחנה של צבע, גזע או מעמד חברתי. למרות היות הבעיה נפוצה ושכיחה בכל הגילאים, הובחן שהגיל הבעייתי הנו בין 12 ל-45 שנים. זאת מחלת השפע של המאה ה-21, הגוררת איתה הפרעות רבות וטומנת בחובה סכנות רבות, העלולה במצב קיצוני להגיע עד מוות.

ישנם גורמים רבים המביאים אדם להפרעות אכילה, ביניהם: רעב לתשומת-לב, חרדה, פחד, אשמה, טראומה שלא טופלה וכן רגשי אשמה חזקים (כאלה שהתפתחו כבר בגיל מוקדם).

"קבלת החלטות היא דרך להגדיר את עצמנו. החלטות מעניקות חיים ומשמעות למילים ולחלומות. הן דרך להרשות לעצמנו להיות מה שאנחנו רוצים להיות"( אנונימי)


ותחילה סיפור אישי – לפני מספר שנים בבדיקה שגרתית אצל רופא המשפחה. אובחנתי כסובל מיתר לחץ דם. כיוון שעד מועד הבדיקה לחץ הדם שלי היה תקין, שאלתי את הרופא מה לעשות וכיצד לטפל בזה. תשובתו הייתה "קח כדור אחד והוא יאזן את לחץ הדם". כיוון שאיני נוהג לקחת תרופות, התחלתי לבדוק מה יש לרפואה המשלימה להציע כדי לטפל בנושא: התחלתי לקרוא ולאסוף חומר תיאורטי לגבי מה זה יתר לחץ דם, וכן חיפשתי דרכים שאינן כימיה כדי להתגבר על ה"מחלה". הטיפול שלי בנושא כלל הרפיות, מדיטציות, חליטות תה, הורדת משקל (דיאטה) ושימוש בקריסטלים. לאחר זמן מה חזר לחץ הדם לערכים תקינים. בינתיים המשכתי רק עם ההרפיות ותקופה ארוכה שמרתי על ערכי לחץ דם תקינים. לאחר כשנתיים בעקבות מתח ולחץ בעבודה חזר שוב לחץ הדם ל"השתולל". כיוון שכבר הייתי מנוסה בעניין חזרתי על הטיפול העצמי והרחבתי אותו גם לשימוש בפרחי באך (דיסציפלינה אותה רכשתי כמטפל) וגם במודעות לאחר שהתחלתי את לימודי במכללת רטר כמטפל בדמיון מודרך ו NLP. כעת אני ממשיך לטפל בעצמי ומצליח לאזן את לחץ הדם ללא צורך בתרופות או בכימיה.


בחרתי לכתוב על נושא זה מאחר והוא נושא משותף לכל הטכניקות של דמיון מודרך ו-NLP. היה לי חשוב להבין יותר לעומק את מהותו של שינוי באופן כללי ובכך גם לעזור למנחים ולמטפלים אחרים להבין את הקושי בתהליך השינוי.


מאמר מרגש ומפורט על נפגעות תקיפה מינית: התפתחות, סימפטומים, כלים למציאת עזרה, תהליך הנחיה ופתרון בעיה.


יש אנשים שאינם חווים נפרדות כדבר לגיטימי. אנשים אלו, למרות היותם מבוגרים בשנים, מבחינה נפשית יוצרים קשר משמעותי מעמדה של תלות ולא עמדה של נפרדות, אנשים אלו נמצאים בקבוצת סיכון לחוש חרדת נטישה כשנוצרת פרידה (אבי מרדלר מגזין HAPILY  30.11.06 ).

במילון מונחים רפואי: חרדת נטישה  RATION ANXIETX  מוגדרת: "מצב של מצוקה ופחד שמתעורר עקב הצורך לעזוב סביבה בטוחה ומוגנת".


רקע תיאורטי – גיל ההתבגרות
באופן כללי ההתבגרות היא תקופת מעבר שבין הילדות לבגרות. בתקופה זו הפרט נפרד מעולם הילדות המוכר והבטוח וצועד אל עולם חדש ולא ידוע – עולם המבוגרים. קל יותר לאפיין את תחילתה – ראשית ההתבגרות המינית, מאשר את סיומה- כשהאדם הופך בוגר. כמובן שנשאלת השאלה מהו בוגר? על כך קיימות דעות רבות ומגוונות. יחד עם זאת, קיימת הסכמה על ההיבטים העיקריים בהם בא לידי ביטוי המושג בוגר:

המאמר מוקדש ליובל, בני הבכור ז"ל.
הוא נהרג בשנת 1983 אך עדיין חיים אותו
ונזכור אותו באהבת אין קיץ, עד סוף ימי חיינו.


מאמר מקיף מאוד הסוקר את נושא הגמגום על היבטיו השונים (גוף, נפש ורוח). המאמר יכול לעזור במתן רקע תיאורטי על הנושא ובעידוד מגמגמים ומטפלים לעסוק בנושא חשוב זה.


בני אדם אוהבים הרגלים. הרגל מקנה ביטחון ומאפשר שיגרה וסדר כלשהו בכאוס שיש פעמים רבות בחיים. עישון הוא הרגל כזה. למרות שכל מעשן יודע מהם נזקי העישון הרצון לעשן אינו נשלט רק על ידי המודע, אלא גם על ידי התת מודע. כך קורה פעמים רבות שהמעשן רוצה מאוד להיגמל מהסיגריות, אך אינו מצליח בכך כיוון שכוחות חזקים ופחות מודעים מכתיבים את התהליך.


הדמיון המודרך מתבסס על אפקט פיגמליון או על הביטוי "נבואה שמגשימה את עצמה". נמצא כי המוח האנושי מגיב באופן זהה לאירוע בין אם התרחש במציאות ובין אם היה דמיוני. לכן כשאדם מאמין ומדמיין שביכולתו לשנות מצב קיים, גדל הסיכוי שהוא יצליח לערוך את השינוי. לדוגמא: אם אני יודעת שהילד שלי נדבק מכינים בגן, פעמים רבות עצם המחשבה על כינים מעוררת תחושה של גירוד. אולי אפילו עכשיו כשאתם קוראים זאת ונזכרים בכינים, בלי לשים לב מתחשק לכם לגרד את הראש. הגוף שלנו מאוד קשוב למחשבות שלנו, ומגיב להם. מטרת הדמיון המודרך לכוון את החשיבה לכיוון בונה, מחזק ומבריא. איך יכול הורה לסייע לילד חולה בעזרת שימוש בדמיון?


בינואר 2006 ביקר בארץ הגניקולוג ד"ר מישל אודנט. הוא קיים כנס מרגש בשפיים. בכנס דיבר אודנט על מספר גורמים המעכבים או מקדמים את הלידה. המפגש עימו נטע בי פעם נוספת את המוטיבציה להוסיף וללמד יולדות, מיילדות דולות ואת כל האחרים התומכים ביולדת, את רזי ההרפיה.


 לפני מספר ימים חזרנו (אמיר ואני) מהודו. פגשנו שם את קירן, אדם מיוחד ומואר המלווה אותנו בדרכנו הרוחנית מזה 12 שנה. כל מפגש עם קירן מרגש אותנו וממלא אותנו באופטימיות וביכולת לחיות את חיינו באופן הרמוני יותר, ולקבל את מה שמתרחש סביבנו ובתוכנו. לפני כשנתיים בקר קירן בארץ ובמהלך אותו ביקור ערך מספר מפגשים עם אנשים שרצו לשמוע אותו. מפגש שכזה כאשר הוא מתרחש בהודו, נקרא "סט-סאנג" – מפגש עם האמת. במהלך המפגש נשאלו שאלות על ידי המשתתפים וקירן ענה עליהן. לאורך המפגש תרגמתי רשמתי ושכתבתי את הנאמר. מי שמעוניין לטעום מעט מהחוכמה של האיש היקר והמיוחד הזה מוזמן לקרוא את המאמר הבא. בפברואר 2006 נפטר קירן, כעת הוא נצור בליבנו. דפנה רטר


רפור הוא המפתח ליצירת אווירה של שיתוף פעולה ותקשורת זורמת




 

ד"ר ריצ'רד בנדלר על הפרעות קשב
כולנו שונים מבחינה גנטית אחד מהשני, זה לא אומר שאנחנו לא יכולים לתפקד בחברה בה אנו חיים. כולנו "סינדרום". סינדרום הוא לא יותר מאשר מטפורה בעצמו. העובדה היא שאין לאף אחד מאיתנו בעיה עד כדי כך רצינית ששינוי טוב בגישה וכמה מיומנויות חדשות לא יכולים לתקן. היכולת להשתנות קיימת בנו אם יש לנו ואם אין לנו הפרעות קשב וריכוז.
בעלי ומקצוע ואחרים יכולים להיות הסוכנים של השינוי ושל הלמידה. כל אחד מאיתנו יכול ללמוד להשתמש במיומנויות וביכולות הטבועות במבנה הגנטי שלנו על מנת לעשות שינוי חיובי וקונסטרוקטיבי בחיים.

 ראשית דבר
לאחרונה פגשתי במספר הזדמנויות ומעגלים חברתיים של חיי נשים וגברים צעירים בגילאי ה- 30 שלהם, אשר אינם מצליחים למצוא בן זוג מתאים ולבנות מערכת יחסים אוהבת.
אנשים אלו מתמודדים יום יום עם הרהורים ושאלות כגון: "אין לי מזל! אני נופל/ת תמיד על אותם טיפוסים, למה לא מצליח לי? מה לא בסדר איתי? במראה שלי? בגוף שלי? באופי שלי? מה אני עושה לא בסדר?"
חלק מהם מתהלכים בחוסר נעימות ומבוכה, או תחושת החמצה. הערכתם העצמית של חלקם, הנמוכה ממילא, הולכת ומתרסקת. מסכת התחלות ופרידות, בני זוג לא מתאימים, בדידות, אכזבות, פחדים, בושה, ייאוש, אולי אפילו דיכאון הופכים להיות מנת חלקם של רבים מהם.
בפוגשי אנשים החווים קושי מסוג זה ובמיוחד נשים, חלק ממני מבין בדיוק מה עובר עליהן (או כך לפחות נדמה לי) ולבי וכישוריי מתגייסים להבין, להצטרף ולהוביל לשינוי. הרי גם אני חוויתי את אותה מסכת וגם אני נמניתי עד גיל 35 בין ה"עדיין מחפשות".
רוב בני האדם מעוניינים ומצליחים ליצור זוגיות רומנטית ולהקים משפחה במהלך חייהם, בין אם בנישואין ובין אם לאו. אם כן, מה מונע מאותם גברים ונשים שמתקשים בכך, ליצור זוגיות? אפשר כמובן לייחס חלק מהנסיבות ל'מזל'. אך בהנחה שהמטרה הינה לייצר שינוי בפועל ובהבנה שהחלק הארי של נסיבות רווקותו של אדם נובע מתוך עצמו, מן הראוי שנבין תחילה מהי זוגיות ומה עומד בבסיס הבחירה של בן זוג ויצירת זוגיות.