NLP ככלי יעיל לשינוי והקניית הרגלים

המחלקה לאורתודונטיה, בית הספר לרפואת שיניים, הדסה, האוניברסיטה העברית ירושלים; מרפאה פרטית.

** שיננית מוסמכת, מנהלת חברת רנתיה.

"היום הוא מה שהינו, משום שהאתמול היה מה שהיה. ואם היום הוא כאתמול, יהיה המחר כמו היום. אם רצונכם שהמחר יהיה שונה, עליכם לעשות את היום לשונה."

חיפוש אחר המופלא – פ.ד. אוספנסקי

בשנים האחרונות ניתן דגש גדל והולך לתפקידו של הצוות הרפואי, לרבות שינניות ורופאי שיניים בקידום בריאות על ידי תוכניות מניעה. עם העלייה בהוצאות החברה על בריאות, כתוצאה מהזדקנות האוכלוסייה וקידום הטכנולוגיה הרפואית, קיימת הבנה רחבה בדבר נחיצותן של תוכניות מניעה הן ברמת הפרט והן ברמת האוכלוסייה [Nakre]. קידום בריאות מתמקד בעיקר בהקניה נכונה של הרגלים יומיומיים, ובתוכם הרגלים לשמירה על בריאות השיניים והחניכיים [Milgrom]. שינוי והקניית הרגלים, נחשבת מאתגרת ולא פשוטה להשגה; אולם, ישנם כלים אמינים וטובים להשגה של שינוי הרגלים, אשר חלקם מאוגדים בתחום ה- Neuro Linguistic Programing (להלן NLP) [O'Connor  & Seymour, Retter].

ה- NLP פותח בשנות השבעים על ידי ג'ון גרינדר וריצ'רד בנדלר, במטרה לאפיין הצלחה. גרינדר ובנדלר בחרו אנשים מובילים בתחומם כמודל לימוד, ובחנו את דרכי התקשורת הבין אישית שלהם; בתקווה כי ניתן יהיה מתוך התבוננות, לנסח מאפיינים נרכשים להצלחה, וללמד אותם לאחרים [O'Connor  & Seymour, Retter]. ה- NLP נלמד כיום ברחבי העולם, ומשמש הן כשיטה לשיפור תקשורת בין אישית והן כשיטת טיפול. ה- NLP מיושם בתחומים רבים, לרבות פסיכולוגיה, רפואה ורפואת שיניים [Karunaratne, Christensen, Bigley, Pesut, Jepsen, Sturt]. מאחר ורוב הפגישות במרפאת השיניים הן קצרות בזמן, היישום של טכניקות NLP, כפי שנלמדו במקור על ידי בנדלר וגרינדר (תהליכים של בין חצי שעה לשעה) אינו אפשרי. אולם, הבנת העקרונות וקווי היסוד המנחים, יכולים לשפר מאוד את התקשורת הבין אישית, ואף את התקשורת התוך אישית, כפי שיוצג להלן.

בבואנו לשנות הרגלים, עלינו תחילה לבחון מהם בדיוק הרגלים? במה הם משרתים אותנו? וכיצד ניתן לשנותם? הרגל הינו תגובה אוטומטית של האדם, בתגובה לגירוי או סימן נתון; גירוי זה מכונה ב- NLP בשם 'טריגר'. הטריגר מוביל לפעולה אוטומטית, אשר בהמשך תוביל לגמול. חלק ניכר מהפעילות היומיומית שלנו, מוכתב על ידי הרגלים [אוספנסקי, דוהיג]. כאילו שאנחנו סוג של 'מכונה', המגיבה בתגובות אוטומטיות. הרגלים משרתים את האדם כי הם  חוסכים את הצורך לחשוב על כל פעולה או רגש או מחשבה, בכל רגע נתון. לדוגמא ההרגל של צחצוח שיניים בבוקר, הוא לרוב אוסף של פעולות אוטומטיות (הליכה לחדר האמבט, עמידה ליד הכיור, נטילת המברשת והמשחה, פתיחת הפקק של המשחה וכו'), אשר אינן דורשות מחשבה או התלבטות. באם נדמיין לרגע, כי היה עלינו להתלבט, בכל 'צומת החלטות' או בתגובה לכל גירוי, אזי חיינו היו מסובכים הרבה יותר. אולם, פעמים רבות גירוי מסוים גורר אחריו תגובה אוטומטית, אשר אינה משרתת את האדם (הרגל מזיק), וברצוננו לשנותו; או לחילופין שברצוננו להקנות לאדם הרגל חדש, שיתרום לבריאותו ולאיכות חייו. כיצד ניתן לעשות זאת? המפתח למענה על שאלה חשובה זו, טמון בהבנת הצימוד המשולש שתואר לעיל, טריגר-פעולה אוטומטית-גמול.

אחת מהנחות היסוד עליהן מתבסס ה- NLP טוענת, כי מאחורי כל התנהגות ישנה כוונה חיובית [רטר, O'Connor  & Seymour]. כלומר, ה- NLP מפריד בין ההתנהגות לבין הכוונה; ומכאן ניתן להבין שאף שהתנהגות מסוימת יכולה להיות הרסנית (לדוג' הימנעות מטיפול), הכוונה העומדת מאחורי ההתנהגות הינה חיובית (לדוג' רצון להימנע מסיטואציה של חוסר שליטה).  הנחת יסוד נוספת טוענת, כי בכל רגע נתון, בוחר כל אחד את הבחירה הנכונה ביותר האפשרית לו. משתמע משתי ההנחות הללו, כי אדם אשר סיגל לעצמו הרגל מסוים, קודם שיזנח אותו ויחליפו באחר, חזקה עליו להבין במה ההרגל הזה משרת אותו, ולהשיג את אותו הגמול באופן אחר. כלומר, לפני החתירה לשינוי, עלינו להבין את היתרונות במצב העכשווי. הבנה זו מחייבת זווית הסתכלות שונה על הסיטואציה; שכן במקום להציג את המצב העכשווי כמצב 'שלילי' שיש לשנותו, אנחנו תחילה מנסים להבין מה חיובי במצב הנוכחי, ועל מה נאלץ לוותר במסגרת החלת השינוי. הסתכלות זו מאפשרת פעמים רבות, מציאת פתרון, אשר גורם לשינוי המציאות אך עדיין שומר על היתרונות של המצב העכשווי [O'Connor  & Seymour, Retter]. מציאת פתרון מעין זה דורש רמת חשיבה, שונה מרמת החשיבה בה נוצרה הבעיה, והסתכלות אחרת על המציאות [Watzlawick]. לדוגמא, מטופל שלא משתמש באביזר לניקוי בין שיני בשעות הבוקר, כי חשוב לו להגיע בזמן לעבודה (כוונה חיובית), עושה מבחינתו את הבחירה הנכונה עבורו. באם רצוננו להקנות לו הרגלי היגיינה נכונים יותר, נחפש פתרון, אשר מאפשר לו להגיע בזמן לעבודה וגם להשתמש באביזר לניקוי בין שיני (בזמן אחר קבוע ומוגדר, בו יש לו יותר פנאי); נוכל להציע לבצע את הניקוי מיד אחרי הכניסה למשרד והחתמת הכרטיס. יתרון נוסף של הצעה כזו, טמון בכך שאנו מצמידים את הפעולה השגרתית שאנו רוצים להטמיע (ניקוי בין שיני) לאירוע יומיומי שמתרחש ממילא (החתמת כרטיס). על ידי כך אנו למעשה הופכים את החתמת הכרטיס לטריגר, ויוצרים הרגל חדש.

הצלחת הטיפול האורתודונטי תלויה פעמים רבות בשיתוף פעולה מצד המתרפא (הגעה לפגישות, לבישת מכשיר, שמירה על מכשירים, שמירה על הגיינה וכו'), ולא רק בכישוריו הטכניים- קוגניטבים של הרופא המטפל. לאור זאת, אנו מבינים כי השגת שיתוף פעולה בלבישת מכשיר, תהא טובה יותר, אם נצליח ליצור התנהגות אוטומטית רצויה. כלומר, במקום להגיד למתרפא כי עליו ללבוש את המכשיר כל אימת שהוא יכול, או זמן רב ככל הניתן, עדיף להנחות אותו ללבוש את המכשיר מיד עם הכניסה הביתה או בזמן שהוא נכנס למיטה. בכך אנו מצמידים את הפעולה הרצויה (לבישת המכשיר), לאירוע יומיומי (כניסה לבית/למיטה), כך שהאירוע היומיומי ישמש כטריגר. אך בכך לא סיימנו, כי עדיין חסרה הצלע השלישית של השגת הגמול. הגמול המושג צריך להיות ברור, מיידי וחיובי, שכן אנחנו רוצים לעורר את הרצון האוטומטי לנהוג לפי ההרגל, כל פעם שנחשפים לטריגר. לדוגמא, במתן הנחיות ללבישת מכשיר אורתודונטי, לרוב אנו נוטים להדגיש את התוצאה הסופית של הטיפול (לדוגמא צמצום Overjet) או את קיצור זמן הטיפול, ששניהם מהווים גמול מהותי לשיתוף פעולה בטיפול. אם נתייחס לשיתוף הפעולה כהרגל, אשר המתרפא אמור לסגל לעצמו לתקופה מסוימת, הרי שהגמול שאנו מבטיחים הוא לא מספיק ברור, וגם לא מיידי. בחירת גמול אחר, דוגמת מילה טובה מאחד ההורים או טפיחה לעצמו על השכם, תיצור הרגל בצורה אמינה וטובה יותר. אנו יכולים להנחות את המתרפא, לגשת באופן יזום לאחד ההורים ולעדכן אותו שהוא כרגע לבש את המכשיר, ולהנחות את ההורה לתת מילה טובה. גמול אחר יכול להיות מיד אחרי לבישת ההרגל להקפיד להקדיש זמן למשהו שהוא אוהב (לשמוע שיר, לשוחח עם חבר, לרקוד מול המראה וכו'). כמו שנכון שהטריגר יהא זמין ויומיומי, כך גם הגמול צריך להיות מיידי, ולתמוך בתוצאות ארוכות הטווח שהן כמובן חשובות וחיוביות, אך לא מספיקות. השיחה עם המתרפא והוריו, נכון שתהא חיובית ובונה. יש להדגיש את המטרה החיובית של הטיפול כולו, ולהשתמש בשפה מדויקת ומעודדת (ב- NLP מכונה 'שפה שלווה'). לדוגמא, אם מתרפא מביע חשש מפני קושי מסוים (מבוכה חברתית, לחץ או כאב כתוצאה מהפעלת כוח אורתודונטי וכו'), התגובה של הקלינאי נכון שתנוסח על ידי מילים חיוביות. תגובה נכונה יכולה להיות: "לבישת המכשיר יכולה לעיתים להיות לא נוחה, אך ככל שתלבש את המכשיר יותר, כך התחושה תהיה יותר טבעית בעבורך". יש לשים לב, כי השינוי הקטן של שימוש במילה 'לא נוח' במקום 'קשה', משרה אוירה יותר חיובית, וסביר שיקדם לכיוון של המטרה. כמו כן, סיום המשפט יוצר צפייה חיובית לעתיד (ב- NLP מכונה 'הובלה עתידית'), ויוצר הנחיה תת מודעת למתרפא לגבי העתיד [O'Connor  & Seymour, Retter].

חשוב לזכור כי הרגלים אינם בהכרח התנהגותיים, ישנם הרגלים שמתבטאים במחשבות אוטומטיות או רגשות אוטומטיים. ב- NLP מקובל להתייחס למעגל החוויה כמורכב מרגשות, מחשבות והתנהגות; כלומר כל חוויה אנושית מתוארת כחוויה רבת מימדים [O'Connor  & Seymour, Retter]. הצימוד שתואר קודם, המחבר גירוי מסוים (טריגר) עם תגובה רגשית אוטומטית, מוכר וידוע. כל אחד יכול מתוך הניסיון האישי שלו, לאשר זאת. יתרה מזאת, אנחנו חוזרים לאותן המחשבות ולאותם הרגשות פעם אחר פעם, גם כאשר החזרה הזו לא משרתת אותנו יותר [Bandler, Eisen]. אולם, במתארים רבים בחיים האישיים, ויתרה מכך בחיים המקצועיים, נכון שנשמור בידינו את היכולת לשליטה רגשית. שליטה מעין זו תתרום לתפקודנו המקצועי, לבריאות מטופלנו, להצלחה עסקית ולהנאה יומיומית גבוהה יותר. פעמים רבות נדמה כי אין לאדם את היכולת לשלוט ברגשותיו; רגש נתפס, בעיני רבים, כמשהו שקורה לאדם, ולא כמשהו שאדם יוצר. ריצ'רד בנדלר, ממיסדי ה- NLP,  ה'כוח הטמון במוח' מציין כי המוח שלנו עובד כל הזמן, אין לנו יכולת לכבות אותו [Bandler]. אולם, יש לנו יכולת לשנות את האופן בו אנו חווים את המציאות, כלומר לשנות את ההתנסות האישית שלנו, ודרך זה לשנות את הרגש. אחת הטכניקות היעילות ביותר לשינוי החויה האישית, היא שינוי של מרכיבי החושים (Submodalities). אירוע מסוים מיוצג במוח על ידי האופן בו הוא נקלט בחושים (ראיה, שמיעה וכו') כתמונה או קול. לכל אחד מהחושים ישנם מאפיינים שונים, אותם נכנה 'מרכיבי החושים'. לדוגמא, תמונה יכולה להיות מאופיינת על ידי גודלה, המרחק שלה (בדמיון) מהצופה, מידת הבהירות שלה, מידת החדות שלה, מידת הרוויה של הצבע ועוד. קול יאופיין על ידי עוצמה (Volume), קצב (מהיר, איטי, בינוני), גובה הצליל, אחידות הקצב (אחיד, משתנה) ועוד. שינוי של מרכיבי החושים בדמיון, ישנה את האופן בו אנו חווים וזוכרים את החוויה, וישפיע על הרגש [O'Connor  & Seymour, Retter] . לדוגמא, אדם אשר בשיחה עם אדם קרוב לו, נוטה לחזור לאותה תגובה רגשית (מתעצבן), והדבר פוגע ביחסים ובאיכות החיים. עליו לבודד מה בדיוק מעורר את התגובה האוטומטית (מבט מסוים, טון הקול וכו'), ולשנות בעיני רוחו את מרכיבי החושים (להפוך את התמונה לשחור לבן או להרחיק אותה; לשנות את עוצמת הקול וכו'). טכניקה זו ניתנת ללימוד והשמה יעילים, ומיידים ולשנות את האופן בו נחווה גירוי מסוים (טריגר), באופן אשר יעורר תגובה אוטומטית אחרת, כלומר רגש אחר [Bandler].  הטענה כי יש ביכולת האדם לשלוט על רגשותיו, נתמכת  על ידי מחקר ענף בתחום של מודעות וחקר המוח, המבוצע מזה מספר עשורים על ידי דר' ריצ'רד דוידסון מאוניברסיטת ויסקונסין מדיסון [Davidson]. דר' דוידסון טוען כי כל אדם מאופיין על ידי פרופיל רגשי, אשר ניתן לזיהוי על ידי רישום של מבנה המוח שלו.  אולם, פרופיל רגשי זה אינו קבוע, כי אם ניתן לשינוי על ידי מאמץ מודע, כלומר לאנשים יש את היכולת לבחור ולשנות את הפרופיל הרגשי שלהם. החידוש הגדול במחקריו של דוידסון, הוא בכך שהשינוי הזה מתבצע לא רק ברמת הרגשות או המחשבות, כי אם גם ברמת הפעילות המוחית. כמו שאימון שריר על ידי הפעלתו לאורך זמן, גורם לחיזוקו, כך גם אימון רגשי, יעצים וירחיב את המרכזים במוח, המופעלים בעת הפעלת רגש חיובי [Davidson].

לסיכום, הדרך הנכונה והיעילה ביותר להשפיע על בריאותו של אדם, היא דרך בדיקה מחדש ושינוי של הרגלים יומיומיים. הכרת אופן התהוות ופעולת ההרגל, תעזור במציאת הדרך הנכונה ביותר לשנותו, על ידי כלים מתחום ה- NLP או כלים אחרים. הרגלים הינם לא רק בהכרח התנהגותיים, כי אם גם מחשבתיים ורגשיים.

רשימת ספרות:

Nakre PD, Harikiran A G. Effectiveness of oral health education programs: A systematic review. J Int Soc Prevent Communit Dent 2013;3:103-15.

  1. Milgrom P. Application of Methods To Be Employed by Dental Personnel and Other Methods of Stopping/Reversing Dental Disease: Behavior Modification NIH Consens Statement. 2001 Mar 26-28;18(1):135-139.
  2. O'Connor J, Seymour J. Introducing NLP – Psychological skills for understanding and influencing people. 2nd ed. Conari Press: San Francisco CA; 1993.  p. 1-4, 19-23, 26-37.
  3. רטר א., רטר ד. תקשורת עם התת מודע, ספר ללימוד דמיון מודרך ו- NLP. שרף: ירושלים; 1998. עמודים 12-13, 18, 26-28, 80.
  4. אוספנסקי פ.ד. חיפוש אחר המופלא. שוקן: ירושלים ותל אביב; 1977. עמודים 95, 110-128.
  5. דוהיג צ'. כוחו של הרגל. כנרת: אור יהודה.
  6. Karunaratne M. Neuro-linguistic programming and application in treatment of phobias. Complement Ther Clin Pract 2010;16:203-7.
  7. Christensen JF, Levinson W, Grinder M. Applications of neurolinguistic programming to medicine. J Gen Intern Med 1990;5:522-7.
  8. Bigley J, Griffiths PD, Prydderch A, Romanowski CA, Miles L, Lidiard H,Hoggard N. Neurolinguistic programming used to reduce the need for anaesthesia in claustrophobic patients undergoing MRI. Br J Radiol 2010;83:113-7.
  9. Pesut DJ. The art, science, and techniques of reframing in psychiatric mental health nursing. Issues Ment Health Nurs 1991;12:9-18.
  10. Jepsen CH. Neurolinguistic programming in dentistry. J Calif Dent Assoc. 1992;20:28-32.
  11. Sturt JAli SRobertson WMetcalfe DGrove ABourne CBridle C. Neurolinguistic programming: a systematic review of the effects on health outcomes. Br J Gen Pract 2012;62:e757-64.
  12. Bandler R. Neuro Linguistic Programming – Using your brain for a change. Real people press: Colorado USA;1985. p. 7-9.
  13. ואצלאוויק פ., ויקלנד ג'. פיש ר. שינוי עקרונות של יצירת בעיות ופתירתן. ספרית הפועלים: תל אביב; 1979. עמודים 85-162.
  14. איזן ד. מסע אל ממלכות פנימיות, הדרך אל בריאות שיש בה שמחת חיים. סינפסות: ישראל; 2010. עמודים 28-29.
  15. Davison RJ., Beagley S. The emotional life of your brain. How its unique patterns affect the way you think, feel and live – and how you can change them. Plume: New York; 2012. p. 13-90, 225-258.

דברו איתנו