תודה

אתם יכולים למצוא לעצמכם תנוחה נוחה… ולעצום את העיניים… אתם יכולים לקחת נשימה עמוקה… ובנשיפה לשחרר את כל מה שצריך להשתחרר… ואם תרצו תוכלו לקחת עוד נשימה… וממש לנשוף החוצה את כל מה שאתם לא צריכים כרגע… וכשהעיניים עצומות אתם יכולים להתחיל לשים לב לקולות שמסביב ויחד עם זאת לדעת שאתם בדרך להירגע… אולי אפשר לשמוע קולות מחוץ לחדר… וקולות בתוך החדר של אנשים שמסיימים את הסידורים שלהם… ואולי גם תוכלו לשים לב לקולות שיש בתוככם… ולאט לאט אתם מתחילים להירגע… אתם יכולים לשים לב למחשבות שלכם… אולי יש לכם מחשבות על השיעור… אולי על היום שהיה לכם… ואולי על דברים אחרים… ואתם יכולים לדמיין איך לאט לאט המחשבות נרגעות… ואולי אפילו נהיות שקטות יותר… ויחד עם המחשבות שנרגעות גם משהו בכם נרגע…

אתם יכולים לשים לב איך הגוף שלכם בחר לנוח… ואם תרצו תוכלו לשנות תנוחה כדי שיהיה לכם הכי נוח שאפשר… ועם הנשימות אתם ממשיכים להירגע ולאט לאט להרפות עוד יותר… יש בכם חלק שכבר מאוד מאומן בתהליך הזה של ההרגעות… החלק הזה כבר יודע מה צריך לעשות כדי שתירגעו… ואתם לא צריכים לעשות כלום.. רק לאפשר לחלק הזה לפעול בשבילכם ולכוון לכם את רמת הרגיעה שמתאימה לכם ביותר…

ועכשיו תתחילו לדמיין את עצמכם הולכים לכם ביער מיוחד… יער נעים ובטוח… בשעת צהריים נעימה… יש רוח קלילה… אתם הולכים בשביל סלול ביער שנוצר בשבילכם… היער הזה הוא מאוד בטוח… הוא היער שלכם… ויש בו רק דברים שנעימים לכם… אתם יכולים לראות מסביבכם כל מיני עצים וצמחים… פרחים… בכל מיני גוונים של ירוק… אתם יכולים לראות את קרני השמש שנשברות דרך העצים וכמו רוקדות לידכם… אפשר לראות כל מיני ציפורים מיוחדות ויפות… אפשר גם לשמוע אותן… את הציוץ הנעים הזה… שנותן תחושה טובה של טבע…

אפשר להרגיש את הרוח הנעימה שמזיזה את העלים… וגם מזיזה אתכם בעדינות קדימה… כמו מלטפת אתכם וקוראת לכם להמשיך לצעוד בקלילות כי אתם צריכים להגיע לאנשהו… אתם יכולים לחוש את הצעדים שלכם על האדמה… צעדים בטוחים… אולי אתם יכולים להריח ריחות ביער… יש ריחות ביער של צמחים…  של פרחים… ואתם ממשיכים לצעוד לכם בכיף… בקצב שנעים לכם… כשאתם חווים את האווירה הנעימה של היער… כמה נעים ורגוע זה לטייל ביער… וכשאתם הולכים אתם שמים לב שיש שביל אחר שחוצה את השביל שאתם הולכים בו… השביל הזה הוא קצת בשיפוע למטה… ואתם מחליטים לבחור ולרדת בשביל הזה… וככל שאתם יורדים בשביל, אתם יורדים גם לתוך עצמכם… והשביל הנוסף מוביל לבקתה קטנה שנמצאת ביער… בקתה קטנה ונחמדה שהמראה שלה מזמין אתכם להיכנס… בצעדים בטוחים ואולי עם סקרנות אתם צועדים אל עבר הבקתה… בחצר הקטנה של הבקתה אתם רואים שיש ערסל… וכסא שכיף לשבת עליו בחוץ… משהו במראה של כל המקום הקסום הזה מעלה בכם חיוך… ויחד עם החיוך אתם פותחים את הדלת ונכנסים פנימה… וחווים תחושה של ביטחון מיידי… אולי אתם לבד… אבל זה סוג של לבד נעים ובטוח… מעין לבד-ביחד כזה… אפשר לראות בתוך הבקתה מזרונים… וכריות נוחות… יש שם גם שולחן כתיבה עם כסא… ואפילו כורסא וכסא נדנדה… משהו בכם נהנה מכל המבחר הזה… יש גם נרות שדולקים… ואפשר לשמוע מוזיקה שקטה שמנגנת ברקע… מוזיקה רגועה… אתם יכולים להרגיש חמימות נעימה בתוך הבקתה… ויש שם גם ריחות נעימים…

אתם שמים לב שיש גם שולחן קטן בפינה שעליו מונחים מחברת יפה ועט מהסוג שאתם אוהבים לכתוב בו… ובאמת עוד מעט תכתבו בדמיון סוג של מכתב או רשימה… אתם לוקחים את המחברת והעט… ובוחרים באיזה פינה של החדר תרצו לכתוב… אולי על המזרונים והכריות… אולי לשבת ליד שולחן הכתיבה… או על הכורסא או כיסא הנדנדה… אפשר גם לצאת החוצה לחצר שם מחכים לכם גם ערסל וכסא… קחו לכם כמה שניות להתמקם במקום שיהיה לכם הכי נוח לשבת ולכתוב.. (הפסקה של כמה שניות) ועכשיו כשמצאתם את המקום שהכי מתאים לכם… כשהמחברת והעט בידכם…

מה שאתם הולכים לכתוב זה סוג של מכתב או רשימת תודות… הרבה פעמים יוצא לנו לשמוע או להגיד את המילה תודה בכל מיני הקשרים… אבל לא הרבה יוצא לנו להגיד תודה על הדברים שחשובים באמת… על הדברים שיש לנו… לפעמים תוך כדי ההתעסקויות של היום יום בדברים שחסרים… אנחנו שוכחים לזכור כמה השגנו… כמה השתפרנו… כמה יש לנו… ונכון שיותר קל להתעסק בדברים שרוצים ושעוד אין… אבל אתם מוזמנים לשים אותם עכשיו לקצת זמן בצד… ולשם שינוי להתרכז בדברים שיש לכם.. ולהודות עליהם… אתם יכולים להודות לאלוהים… לטבע… לעצמכם… או לכל כוח אחר שאתם מאמינים בו או חושבים שיש לו השפעה עליכם… והתודות שתכתבו יכולות להיות על כל דבר… על זה שיש לכם עיניים ואתם יכולים לראות… על זה שאתם יכולים ללכת.. על מערכות יחסים שיש לכם… על דברים שאתם אוהבים בעבודה שלכם… על משפחה… ילדים שלכם או שבחיים שלכם… על הישגים שהשגתם בתקופה האחרונה קטנים וגדולים… ועל כל מה שעולה בדעתכם להודות עליו… כל מה שכשאתם עוצרים לשים לב… אתם שמים לב שיש דברים שמאוד יקרים לכם ושלא הייתם מחליפים…

אז עכשיו כשאתם מוכנים אתם פותחים את המחברת בעמוד הראשון… ואתם רואים בראש הדף כתובה המילה תודה… וקחו לכם עכשיו שתי דקות לכתוב את התודות שלכם על הדברים שיקרים לכם באמת… ואולי תופתעו מכמה דברים יקרים ונפלאים יש לכם… תשמעו את הקול שלי בעוד שתי דקות… (הפסקה של שתי דקות)

תסיימו לכתוב את המילים האחרונות… תסגרו את המחברת… אתם יכולים לקחת אותה איתכם… אולי להקטין אותה ולהכניס אותה ללב כדי שאם תרצו תוכלו להוסיף או להביט בדברים… או להשאיר אותה בבקתה על השולחן הקטן… בידיעה שאם תרצו לחזור לשם תמיד תוכלו לחזור להסתכל במחברת או להוסיף דברים…

ומהיום והלאה הגישה לדברים תהיה יותר קלה… אחרי שהתמלאתם בהכרת תודה המסע הלאה עומד להיות פשוט יותר.. כי עכשיו אתם יוצאים ממקום חזק וידיעה של כמה יש לכם.. וכבר בשעות הקרובות תוכלו לחוש כמה הידיעה הזאת מחזקת אתכם… נותנת לכם כוח… ואם תרצו תוכלו לשוב ולהטען בכוח הזה של התודה… וככל שתרגישו את הכוח הזה יותר כך הוא יהפוך לחלק טבעי ובלתי נפרד מכם… ותראו כמה קל יותר להמשיך לחפש ולהשיג את מה שאתם רוצים… כשאתם יודעים ומוקירים על מה שיש..

אתם יוצאים מהבקתה… ויכולים לסגור את הדלת או להשאיר אותה פתוחה… יוצאים מהשביל הקטן אל השביל הראשי… ויוצאים מהיער…

ועוד מעט יגיע הזמן לחזור לכאן לחדר הזה.. אפשר להתחיל כל אחד בקצב שלו… להזיז את הידיים… את הרגליים… לשנות תנוחה… ועם עוד נשימה להחזיר את עצמכם למודעות וערנות רגילה…

למידע נוסף על קורסים בנושאי דמיון מודרךו-NLP

דברו איתנו