סערה, ענף וציפור

                                                 סערה , ענף וציפור

היום הוא יום שישי … שעת צהריים נעימה באולם כלנית … קולות של מוזיקה שקטה נשמעים בחדר … ואולי גם קולות אחרים מתוך החדר או מחוצה לו נשמעים גם כן… סופו של שבוע סוער … מתקרב … לאלה מכם שבחרו לנוח על מזרן… ולחלק האחר שבחר בכיסא … אפשרו לגוף שלכם לבחור לעצמו תנוחה נוחה …  הגוף שלכם יודע היטב להרפות את עצמו… תנו לו להירגע בהדרגתיות … אפשרו לרגיעה הזו להתחיל מאצבעות הרגליים … ומשם תנו לה לזרום ולעלות למעלה … בדרכה למעלה … הרגיעה עוטפת את השוקיים… את הברכיים… ואת הירכיים… והיא מגיעה למעלה לאיזור האגן … חלקו התחתון של גופכם כבר רפוי ומשוחרר…

 והרגיעה ממשיכה בדרכה למעלה… היא משחררת מתחים ועייפות גם בבטן וגם בגב … כאבים שעלולים להימצא באיזור הזה… משתחררים גם הם… והרגיעה הולכת ומעמיקה… אפשרו לעצמכם שאיפה עמוקה… ונשיפה עמוקה… עם כל נשיפה רככו את החזה ותנו גם לו להיות רגוע ושקט … והרגיעה מגיעה לאזורים שאצל רבים הם אזורים מלאי מתח ולחץ … היא מגיעה לכתפיים ולצוואר… משכו את הכתפיים אחורה ולמטה בתנוחה קלה … כך תעזרו לצוואר להירגע… ולעמוד השדרה להשתחרר… תנוחה קלה זו משחררת גם כן את הזרועות ומגיעה אפילו לאצבעות הידיים … והרגיעה הולכת ומתפשטת בגופכם יותר ויותר…

והראש בו שוכנות הרבה מחשבות מצטרף כל כולו להרגשת הרוגע … ולהרגשת הנעימות… תנו לו את הזמן שלו… ומהמקום הזה, שהגוף רפוי ורגוע יותר… אני והשמש החורפית … מזמינים אתכם לדמיין את עצמכם צועדים על גבעה ירוקה … ציפורים מצייצות … פרפרים עפים… עצים ופרחים מלבלבים ופורחים… נוף המעיד על סוף הסערה… ועל חזרה לשגרה… שמיים בהירים מגינים עליכם מלמעלה … ואמא אדמה תומכת בכם מלמטה… אתם מתחילים ללכת בשביל… קולות מהטבע מתחילים להישמע… קולות מרגיעים של פכפוך המים נשמעים מרחוק… ציוץ של ציפורים בחורף נשמע לכם נעים…

צבעם הירקרק של העצים במעלה הגבעה… והססגוניות הנפלאה של הפרחים… ממלאים אתכם בתחושת אופטימיות נפלאה … הריח המיוחד של אחרי הגשם… עוטף אתכם… אתם מתמלאים בתחושה של רעננות ובהירות …

והנה אתם מזהים ציפור שפורשת כנפיה  ומתיישבת לה ברוגע על ענף עץ מתנדנד… המראה הזה מסקרן אתכם… משהו בתוככם מוצא בזה עניין … ואתם מחליטים לבחור בסלע יבש ולהתיישב עליו כדי להתרכז יותר באותו מראה… הציפור שמעל הענף… נחה לה ברוגע … כאילו לא הייתה סערה… והענף נראה כל כך גמיש… הוא מתנדנד בצורה נפלאה… כשהרוח  נעימה הוא יציב ורגוע… שקט ונהנה… וכשהרוח חזקה הוא מתנדנד הלוך ושוב… למעלה ולמטה…  הענף מתאים את תנועותיו למהירות הרוח וחוזקה…

אתם מודעים לזה שלפעמים גם בעלי חיים אחרים נגשים לענף… הם מוצאים  שם את מנוחתם… והענף לא מתלונן … הוא תומך בהם… הוא נותן את כל מה שהוא יכול… והוא לא נשבר … כך גם אתם … כשנעים לכם אתם רגועים… וכשקשה – מתחזקים…

התבוננו שוב בשניהם … בציפור ובענף… הציפור שיכלה לנדוד למקומות חמים יותר בחורף… בחרה להישאר !  והענף שיכול היה לכרוע תחת הכובד… בחר להתחזק עוד יותר … ככל שאתם מתמקדים עוד ועוד בציפור ובענף … המחשבות והתחושות שלכם מתרככות יותר … הציפור הקטנה הזו מלמדת אתכם לקבל את המציאות בקלילות …ולרגע, מהסלע עליו הינכם יושבים אתם מבחינים בעוד ציפור קטנה שגם היא באה לעמוד על אותו ענף …

אתם יודעים שביכולתו של הענף להחזיק יותר מציפור אחת … ועכשיו… כשהענף מחזיק שתי ציפורים… הוא מתנדנד  עוד יותר… הענף יכול להחזיק משקל נוסף… יש לו יכולת להתאים את עצמו למתרחש… מסביב לענף … מצויים  עוד כמה  וכמה ענפים… העץ הגדול מכיל את כולם… הענף הזה מרגיש בטוח … מתנדנד לו ברוגע … ימינה ושמאלה… למעלה ולמטה … יכןל להיות שהוא נראה לכם רוקד… והציפורים שעומדות  עליו… נענות  לתנוחותיו של הענף… נעות לפי הקצב שלו …עוד ציפור ועוד ציפור מצטרפות לחבורה … יותר קטנות … יותר גדולות … דומות וגם שונות …לכל אחת מהן יש צבע משלה … וקול משלה …המראה שלפניכם… מעצים בתוככם את הסקרנות ואת השמחה …משהו בתוככם רוצה לשחק עם הציפורים ועם הענף …

וכעת אתם ניגשים קרוב לעץ …ישירות מתחת לאותו ענף… הולכים לכם בצעדים קטנים … סקרנים ושובבים… ממש כמו ילדים… והנה הציפורים מרגישות משהו מתקרב… עפות להן גבוה מעל לאדמה עד שהן נעלמות… והענף ממהר לנוע ולהתנדנד בכל רוח… עד שהוא מתאזן ומתייצב… התחושות והמחשבות שלכם מתרככות יותר ויותר… מהענף היפה הזה אתם לומדים לקבל את המציאות בקלילות… הוא מלמד אתכם להיות גמישים… ולנוע לפי קצב החיים… הענף שעמד מול הסערה … מלמד אתכם איך לעמוד בפני סערות רגשיות ומחשבתיות  שפוקדות את כל אחת ואחד מכם במהלך חייו …

הענף שנשאר חזק וגמיש אחרי הסערה … יכול גם להכיל את הציפורים שפנו אליו… בתוך תוכו הוא האמין שכמו שהסערה הסתיימה … גם הציפורים יעופו בסופו של דבר… הוא תמיד האמין שבסוף יהיה טוב… יכול להיות שלפעמים זה דרש ממנו מאמץ להישאר חזק מול רוחות חזקות … מול גשם ואפילו שלגים… גם הוא למד  שככל שהוא מתחבר עם המציאות… עם הרוח הנושבת ועם השלג שטפטף … ככל שהוא יותר בעמדה של קבלה של המציאות… כך קל לו  יותר להגמיש את עצמו… הענף ידע  כל הזמן שהשמש עוד תזרח… והשלג ימס… ואכן זה קרה… השמש כבר זרחה… והשלג נמס… ומהמים שהגיעו לקרקע הענף ניזון… כך גם האתגרים שפוגשים אותנו בחיים…  הם חולפים… וההתמודדות איתם הופכת אותנו יותר בשלים… יותר חזקים… ואפילו יותר חכמים…

רגשות של אופטימיות עוטפים אתכם … המפגש שהמציאות זימנה עבורכם עם אותו ענף… הענף החכם… מילא אתכם בתובנות חדשות … תובנות שיאירו לכם את המשך הדרך… מהיום והלאה… כאשר תתייצבו מול אתגר… תוכלו להיזכר בענף ובאופן שבו הוא נהג… הוא יהווה עבורכם מקור להשראה…ממנו כבר למדתם להתייחס לקשיים כאתגרים … ולמכשולים ככלים לצמיחה…ממנו למדתם להיות אופטימיים… ואפילו להכיל את האחר… כעת… אהיה בשקט למשך דקה… בדקה זו תאפשרו לעצמכם להביט שוב בענף להסיק עוד ועוד מסקנות … ולהגיע לעוד ועוד תובנות …

תוכלו לשמוע את  קולי שב לדבר אליכם בעוד דקה מעכשיו…

( בעוד כדקה ) …

עוד מעט יגיע הזמן לשוב לכאן…

ולאט לאט תאפשרו לגוף שלכם לבחור פינה חמה בתוכו… בה הוא ישמור עבורכם את כל המסקנות והתובנות האלה… בידיעה שהם יוכלו לעמוד לרשותכם בכל עת… ועכשיו … ובקלילות … וכמו שציפור קטנה מנערת את כנפייה הרטובות מהגשם … ומתכוננת לעוף … תוכלו להניע מעט  את הידיים שלכם … קחו נשימה עמוקה … ותאפשרו לגוף שלכם להתעורר בקצב שלו ותיפרדו מהענף עליו בחרתם להיות … מזרן או כיסא … ותחזרו לכאן למודעות רגילה ולעירנות מלאה… !

דברו איתנו