Search

הספרייה המקוונת של מכללת רטר

טיפול NLP בהפרעות קשב וריכוז (ADD/ADHD)

התפישה הקונבנציונלית

טיפול בהפרעות קשב וריכוז עם NLPADD הם ראשי התיבות של Attention Deficit Disorder, כאשר בעברית מקובל המונח "ליקוי קשב" או "הפרעת קשב". הפרעת קשב היא מצב שבו האדם מראה קשיים ייחודיים בשליטה בקשב: הוא מתקשה להקשיב, להתמקד, דעתו מוסחת בנקל על-ידי גורמי הפרעה אישיים-פנימיים ועל-ידי גורמים סביבתיים.

גירוי אישי, "פנימי", יכול להיות מוטרדות ותחושת אי-נוחות אישית בעקבות רגישות יתר וקושי לווסת גירויים ותגובות, כגון בגד לא נוח, גרוד, כאב, אי-נוחות זמנית. גורמים סביבתיים כוללים רעש, התרחשות בסביבה, מראה מסויים, אירוע חזותי או שמיעתי, וכיוצא בזה.

ילד או בוגר המתקשה לווסת את התגובות הגופניות שלו לגירויים פנימיים או חיצוניים ודעתו מוסחת בעקבותיהם באופן שהוא אינו מסוגל להתארגן לפעילות או להמשיך בפעילות, מראה התנהלות אופיינית למצבים המוגדרים "ליקויי קשב".

רוב האנשים חשים בגירויים כל העת, אך הם מסוגלים לווסת את השפעתם על המידע החושי ולהתעלם מהם בעת הצורך. הם מבצעים מיון ואינם מתייחסים לגירויים שאינם משמעותיים לעיסוקם באותה-עת. מי שדעתו מוסחת על ידי גירויים ואינו מסוגל לווסת את התחושות שהם גורמים לו, הוא בעל ליקויי קשב וקשיים בוויסות חושי.

 

ADHD הם ראשי התיבות של Attention Deficit Hyperactivity Disorder, ובעברית "הפרעת קשב (היעדר או חסר קשב) או ליקוי קשב עם פעלתנות-יתר". כלומר, האדם מראה ליקויי קשב והסח-הדעת יחד עם פעלתנות יתר. הילד או הבוגר מוצף מגירויים "פנימיים" ו"סביבתיים" ומגיב בפעלתנות, נמצא בתנועה מתמדת, לעתים אף במגע פיזי בחפצים ובאנשים.

הוא נראה לא רגוע ומראה תנועתיות, פזיזות-אימפולסיביות, פעלתנות, באופן מוגזם ובלתי מבוקר, שבדרך-כלל מהווה הפרעה לא-מודעת, תמימה, ללא כוונה להזיק. חשוב לציין עוד כי אלה אינם מעידים על עצבנות, אלא, כאמור, על פעלתנות-יתר ופזיזות תמימה.

סוגי טיפול בבעיות קשב, ריכוז ו/או היפראקטיביות

טיפול תרופתי
ריטלין ותרופות אחרות ניתנות על ידי רופא בלבד. תרופות לטיפול בלקויי-קשב מתאימות לחלק מן הילדים והבוגרים לקויי-הלמידה, שנמצאו סובלים מליקויי-קשב ומליקויי-קשב עם פעלתנות-יתר ונבדקו על ידי רופא-נוירולוג. אלה הם ילדים ונבדקים-בוגרים שבתהליך האבחון שלהם עברו אבחנה מבדלת ונמצא כי הם סובלים מליקויי-קשב ייחודיים (בדרך כלל בנוסף לליקויי למידה אחרים).

רופא יכול לקבוע אם הילד מתאים לטיפול תרופתי, על-סמך ממצאי-אבחון לקויי-למידה ועל-סמך בדיקות נוירולוגיות. הריטלין ותרופות דומות הם טיפול חלקי, שבדרך-כלל אינו מאפשר את השיפור בכל התחומים בהם הוא נדרש, אם הם מהווים טיפול יחיד.

בדרך-כלל הנבדק והוריו זקוקים לסיוע, לליווי, לעזרה מעשית, ופעמים רבות לתיווך והתוויית-דרך בלימודים ובחברה, בנוסף לטיפול התרופתי. הטיפול התרופתי הוא טיפול משלים חשוב, אם הוא ניתן לנבדק שהראה ליקויי-קשב ייחודיים, עם או בלי פעלתנות-יתר.

ליווי והכוונה
חשוב ללמוד כיצד לאפשר לנבדק להכיר את יכולתו ואת המגבלות והקשיים, לפתח מודעות עצמית, לדעת להנהיג את נהלי הבית והמשפחה, להבין מה גורם לו היסח-דעת וקושי להתמקד במשימה, ללמוד להתמודד עם הפרעות שנגרמות על ידי לבוש מציק, רעשים, גירויים פנימיים וסביבתיים, ללמוד לממש את היכולת בבית הספר, ללמוד את מערכת החוקים, את המפה החברתית בבית הספר ומחוצה-לו ולהתמודד עם קשיים בבית ובחברת בני-הגיל.

ממצאי אבחון ליקויי-למידה הם בסיס להמלצות, הפניות ולהתקנת תכנית התמודדות לעריכת המלצות להתמודדות עם דרישות המערכת ונהלי-הבית ושעות הפנאי (מקור: ד"ר נויה ספקטור, מאבחנת ומטפלת מומחית בלקויי-למידה, דוקטור לפסיכולוגיה חינוכית, מומחית לאבחנה מבדלת בחינוך המיוחד, מחברת ספרים מקצועיים, ספרי הדרכה, ספרי לימוד וספרי ילדים מאויירים. כל הספרים מיועדים לפיתוח ועידוד הקריאה ומסייעים למתקשים).

התפישה ההוליסטית

בגישה ההוליסטית הטבעית אנו מתמקדים במטופל, או יותר נכון בילד בעל ההפרעה, בידיעה שהביטויים ההתנהגותיים הם שונים מילד לילד, וכמו כן גם ההיבטים המשפחתיים, החברתיים, הנפשיים, הפיזיולוגיים והרוחניים של כל אחד ואחד. ההתייחסות בטיפול היא גם לכל אחד מהגורמים האלה, והיחס לכל מטופל הוא אישי ואינדיבידואלי.

ילדים היפראקטיביים אינם חולים או סובלים מבעיה. ישנם ילדים עם רגישות מאוד גבוהה, כמויות אנרגיה מאוד גדולות ונטייה להשתעמם בקלות. ילידים אלו לעיתים קרובות מוכשרים ויצירתיים מאוד, וכל התכונות הללו גורמות להם להיראות כבעלי טווח קשב קצר. ילדים יתנגדו לסמכות ולא יישבו בשקט, אלא אם כן יש משהו שמעניין אותם.

הטענה המרכזית של הגישה ההוליסטית היא כי ילדים אלה אינם סובלים מבעיה, אלא החברה ובעיקר הקהילה הטיפולית, הן שנוטות לתייג אותם ולהצמיד להם טיפולים להפחתת התסמינים. התרופה היא הפתרון הקל והמהיר, שמאפשר לנו להשתלט על הילד ההיפראקטיבי ואז "לא יהיו הפרעות".

הקושי הגדול ביותר הוא של המורה, שצריכה להתמודד עם הוראה של כ- 40 תלמידים בכיתה בממוצע ומתוכם גם תלמידים בעלי הפרעה זו.

הגישה הטבעית הוליסטית

הגישה טוענת כי גידול ילדים כאלה מחייב אנשי חינוך וקהילה וכמובן הורים, לשנות את האופן בו הם מתייחסים אליהם, מחנכים אותם ומגדלים אותם. למשל יותר הקשבה, מתן מרחב, חיזוקים ומשובים חיוביים וכבוד. ואלה הם רק חלק ממה שנדרש מההורים, המורים וכל העוסקים במלאכת הטיפול בהפרעה זו.

לפי הגישה ההוליסטית יש מספר גורמים היכולים להשפיע על ADHD:

  • ילד מבריק המתפרע בכיתה כתוצאה משעמום
  • תחושות גופניות הנובעות מרגישות יתר
  • היפוגליקמיה
  • דיסלקציה
  • חוסר איזון בפעילות בלוטת התריס
  • תזונה לקויה וחסרים תזונתיים (למשל חסר מגנזיום, ברזל או עודף ברזל)
  • הרעלת מתכות
  • סגנון למידה אינדיבידואלי (בתי ספר דמוקרטיים או אנתרופוסופיים)

תמיכה ושיטות טיפול נוספות

במהלך הטיפול ניתן לקבל תמיכה ממקורות נוספים:

1. ביופידבק – ביופידבק עשוי לעזור לילד ללמוד לשנות את הדפוסים החריגים של גלי המוח שלו.

2. פרחי באך – טיפול בפרחי באך יכול להוות תמיכה נפשית חשובה מאוד ביחס לקשיים החברתיים הנלווים להפרעה זו כגון חוסר ביטחון, חרדות, פוביות, קושי ביצירת קשרים חברתיים, מצבי רוח, דיכאון, חוסר יכולת להתרכז.

3. ארומתרפיה – ניתן להשתמש גם בשמנים ארומתיים המרגיעים את מערכת העצבים: בזיל, מיורן, רוזמרין, גרנים, פטיט גרין – ניתן להשתמש בהם באמבטיות מרגיעות, מבער, תערובת לעיסוי או לטפטף על הכרית לפני השינה.

4. עקרונות מנחים להורים – בנוסף, קיימות קבוצות תמיכה הוליסטיות של הורים לילדי ADD או ADHD, שמספקות ערוצי טיפול שונים כגון קבוצות הדרכה שונות הממליצות של שינוי אסטרטגיות הוריות, מיומנויות חברתיות, שינוי התנהגותי ועוד.

5. אסטרטגיית למידה – תיתכן אפשרות לשקול שינוי בדרכי הלמידה של הילד, שכן ילדים אינם חושבים ואינם לומדים באותו אופן. מורים טובים מודעים לכך שילדים שונים לומדים חומר לימודי בדרכים שונות, ילדים אחדים יושבים משועממים בזמן שהמורה מדברת, אך אותם ילדים יכולים לפרוח ממש אם הלימודים ייעשו בצורה של פעילות גופנית, מוסיקה או דרמה. ייתכן שדרוש להם ערוץ אחר לתעל את האנרגיה הפיזית והאינטלקטואלית שלהם מהערוץ המקובל בכיתה שלהם.

6. שיטות מגע – ילדי ADD ו -ADHD זקוקים מאוד למגע טיפולי כלשהו, על מנת לווסת את מערכת העצבים. עיסוי, רפלקסולוגיה, שיאצו, רייקי יכולים לעזור.

טיפול הוליסטי בבעיות קשב וריכוז

טיפול הומאופתי בהפרעת קשב וריכוז

כאמור, ההומאופתיה הקלאסית מתייחסת לבעיות קשב וריכוז כביטוי חיצוני לחוסר איזון פנימי שיש להשיבו על כנו. תהליך האבחון לוקח בחשבון את הילד על מכלול תכונותיו ולא מסתפק באבחונו של הילד כ"היפראקטיבי".

ההומאופת אוסף את כל הסימנים והסימפטומים, הן הנפשיים והן הפיזיים יחד עם אפיונים כללים של האדם. הוא מחפש תרופה הומאופתית, כלומר תרופה אחת ויחידה, הדומה לתמונת הסימפטומים של הילד.

התרופה ההומאופתית מהווה גירוי לכוחות הריפוי הטבעיים הטמונים בגוף לחזור למצב של איזון, מצב שבו כל הסימפטומים והסימנים נעלמים, הן הנפשיים והן הפיזיים, מצב רוחו של האדם משתפר, הוא מרגיש חיוני יותר, יצירתי יותר, והוא הופך לחסין יותר לגורמי מחלה שהוא יפגוש בעתיד.

כלומר, במקרה של ילד עם הפרעות קשב, התרופה ההומואופתית המותאמת באופן ייחודי לילד, תטפל בחוסר האיזון מהשורש, ולא רק בסימפטום ההתנהגותי. הגישה ההומאופתית לוקחת בחשבון כי לכל ילד צורת הביטוי האישית שלו ולכן בקבוצה של עשרה ילדים הסובלים מ – ADHD, כל ילד יקבל תרופה הומואופתית שונה.

NLP בעבודה עם מתבגרים ומבוגרים עם בעיות קשב וריכוז

מטפלי NLP יכולים לעזור רבות לאנשים עם בעיות קשב וריכוז, לזהות את התופעות של הפרעות קשב ולפתח כישורים ויכולות להתמודד אתם. טיפול NLP יכול לסייע לADHD להישאר ממוקדים, להתגבר על מכשולים, ולפתח הרגלים עקביים.

ישנם מספר מכשולים וקשיים עיקריים בקרב אנשים עם ADHD. תהליכי NLP ודמיון מודרך יכולים לחולל פריצת דרך ושינוי באופן ההתמודדות עם המכשולים והקשיים שמופיעים בחיי היום יום. באמצעות שימוש בתהליכים נכונים המשפיעים על דרך ההתנהלות של אדם עם ADHD ניתן להרגיש תוצאות אמיתיות ושיפור באיכות החיים.

במה כדאי להתרכז במהלך סדרת הטיפולים:

  • משימות ומטלות לא גמורות.
  • רגשות אשם וחוסר סבלנות.
  • ניהול הזמן ויכולת ארגון בבית ובעבודה.
  • שיפור בהרגלי שינה התעמלות ותזונה נכונה.
  • טכניקות ואסטרטגיות למידה.
  • קביעת מטרות לטווח קצר וטווח ארוך.
  • עיכוב תגובות אימפולסיביות ולא רציונליות.
  • התבוננות ושיפור בהרגלי משמעת עצמית וצמיחה אישית.
  • פתרון בעיות וערכים.

כמו עם כל מונחה, יש לעזור ללקוח לקבוע ו/או לשנות הגדרת מטרות, וללוות אותו לאורך התהליך עד להשגת שינוי. יש לזהות את החוויה הפנימית שהמטופל חווה בכל תחום בחיים או בכל מקום בו ישנה הפרעה. ובעיקריש לעזור ללקוח לזהות אמונות מגבילות וליצור בהן שינוי.

ביבליוגרפיה

ד"ר דון בלקרבי על NLP כטיפול בהפרעות קשב וריכוז.
ד"ר דון בלקרבי, מורה לשעבר, הקים ב 1981 ארגון בשם Success Skills שמטרתו לעזור לתלמידים מתקשים, כולל תלמידים עם בעיות קשב וריכוז, בעזרת טכניקות של NLP.
להלן תקציר ממספר מאמרים שכתב בנושא:

מחקר בעזרת NLP מבוסס על ההנחה שהחוויה הפנימית של האדם היא זו שגורמת להתנהגויות המפריעות. תהליכי מודלינג של NLP שימשו חוקרים על מנת לקבוע מהו המבנה של החוויה הפנימית.
החוויה הפנימית של תלמיד או מבוגר עם הפרעות קשב וריכוז.

חלק מהגורמים הפנימיים החשובים ביותר שמשפיעים על התנהגותו של בעל הפרעות קשב וריכוז הן:
· הם רואים תמונות פנימיות רבות.
· התמונות נעות במהירות.
· לעתים קרובות התמונות עולות ביחד.
· ישנה תגובה קינסתטית (גופנית/רגשית) חזקה לתמונות.
· הם מרגישים שהם לא יכולים לשלוט בגורמים הנ"ל.

הפתרון המתבקש הוא ללמד אותם, בעזרת מגוון כלים של NLP, לשלוט בחוויה הפנימית שלהם כדי דיוכלו להיות יותר יעילים, כמו למשל ללמדם לשלוט בכמות ובמהירות התמונות הפנימיות.

כמו כן ניתן לעבוד איתם על שינוי האמונה הקיימת שהמוח שלהם שולט בהם לאמונה חדשה שהמטופל שולט במוח שלו ויכול לעשות בעזרתו כל דבר. לאחר מכן יש לעגן את האמונה החדשה ולהובילו לעתיד מספר פעמים למקומות שבהם התקשה בעבר ולתרגל את האמונה החדשה.

שינוי אמונות מגבילות הוא אחד מהכלים החשובים שנמצאו יעילים בעבודה עם הפרעות קשב וריכוז. כאשר יוצרים שינוי באמונות מהרובד של הערך והזהות העצמית או ברובד של היכולות, נפתח עולם שלם שהמטופל לא ידע על קיומו. זוהי הזדמנות אמיתית להשפיע באופן משמעותי על חיהם של אלו שלעתים קרובות סובלים מחוסר הבנה וביקורת.

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.