האבנים על ההר

מאת: בלה פרנס / רחובות

מטרת ההדמיה: פתרון לבעיה ייחודית
{הרפיה}
אפשרו לעצמכם למצוא תנוחה נוחה בשכיבה על המזרן או בישיבה על הכסא… שימו לב למגע המזרן או הכסא עם גופכם… לתנוחת הראש… הכתפיים… הגב… הידיים… כפות הידיים… הרגליים… כפות הרגליים… ממש להרפות הכול … קחו שאיפה עמוקה… ונשיפה… שאיפה עמוקה… ונשיפה… כל שאיפה מעמיקה את הרגיעה… כל נשיפה משחררת מחשבות… טרדות… קחו עוד נשימה עמוקה פנימה לתוך מקום מאד מוכר… מקום שיודע להרפות… אתם יכולים לעצום עיניים… להרפות את הפנים… את המחשבות… כשאתם משילים מעליכם את כל המתח… אתם יכולים לשמוע את המוסיקה הרכה העוטפת אתכם מכל עבר… אתם שומעים את קולי המדבר אליכם…  שלווה עמוקה יורדת עליכם… כשאתם נרגעים… אתם מגיעים עמוק יותר… ויותר… ואפילו יותר…
לעת הצורך- אם ישמע רעש:
* אתם יכולים לשמוע קולות הנשמעים מהרחוב… בכל פעם כשתישמעו את הקולות האלה… יהיה זה סימן לתת מודע שלכם להעמיק את הרגיעה יותר ויותר…
* הקולות החיצוניים האלה רק מגבירים בכם את התחושה… שעמוק בתוככם הגעתם לשקט פנימי … ואתם נהנים להתמקד בתחושת השלווה הפנימית הזאת…
{ההדמיה}
מהמקום השקט… הרגוע… אני מזמינה אתכם לדמיין שאתם נמצאים ליד שדה חרוש… השדה הזה מחכה לכם ומזמין אתכם לעבור חוויה מעצימה… תוכלו להיכנס אל השדה … לחוש ולשמוע את רגבי העפר תחת כפות רגליכם… תוכלו להריח את ריח האדמה שזה עתה נחרשה… אם תרצו תוכלו להתכופף ולחפון אדמה בכף ידכם… להרגיש את מירקם החול בין אצבעותיכם… לראות את צבעה… תנו לתחושת השמחה המתלווה להציף אתכם… אפשרו לשמחה להתרחב ולגדול כגודלו של השדה החרוש לידו אתם נמצאים… קרני השמש המרצדות והרוח הנעימה מסיטות את מבטכם לקצה השדה…
אתם מבחינים בהר… על ההר אבנים רבות… אתם יודעים שיש בכם את היכולת לטפס לראש ההר… בדמיון שלכם אתם יכולים להתקדם לראש ההר בקצב המתאים לכם… תוכלו לראות שיש אבנים גדולות… קטנות… וקטנטנות… חלקן חלקות… אחרות מחוספסות… כהות… קשות… האבנים מזכירות לכם שגם בכם יש לפעמים משהו כהה ומחוספס… קושי כלשהו המגביל אתכם… מכאיב לכם… מקשה עליכם לפנות זמן רגיעה לעצמכם…
ועכשיו, אחרי שהגעתם לראש ההר תוכלו להשקיף ממנו … המיוחד הוא שכעת יש לכם יכולת לגלגל את האבנים מההר מבלי לסכן אף אחד… תוכלו להיעזר בדמיון שלכם… בכל דרך… וגם ברוח ובשאר כוחות הטבע העומדים לצידכם… בידיעה ברורה שאתם עומדים במקום בטוח… אתם יכולים להבחין באבנים המתגלגלות מן ההר… תחילה הקטנטנות… אחר כך הקטנות… כשאתם שם אתם מתחילים ליהנות מהתחושה האופפת אתכם כאשר גם האבנים הגדולות הכבדות מתחילות להתגלגל מההר… אתם ממש יכולים להבחין שכמות האבנים הולכת ופוחתת… הולכת ופוחתת…
כמות האבנים על ההר פוחתת וכך גם המגבלה, הכאב והקושי שלכם לפנות זמן רגיעה לעצמכם הולך ופוחת… כל אבן שמתגלגלת במורד ההר חושפת את יופיו של ההר ומשחררת מתוככם פרץ של שמחה… מעצימה את השמחה שלכם יותר ויותר… יותר ויותר… ומתוך תחושת ההקלה המציפה אתכם… אוחזת בכם התרגשות נוכח המראה הנגלה לעינכם… האבנים פינו את ההר… הן נחות למרגלותיו… ואתם מבחינים בשביל שהיה שם פעם ועכשיו הוא מחכה לכם… אתם מטיילים בשביל ונהנים ממראות הטבע הנגלים אליכם ומהשקט שנוצר…
בקצה השביל מתגלה לעיניכם תיבה… משהו בכם רוצה מאד לפתוח את התיבה… לגלות מה יש בתוכה… התיבה נמצאת שם… מחכה לכם… אתם ניגשים אל התיבה… מרימים את המכסה… אור נעים, חמים וזוהר מציף אתכם… אתם חשים שפתחתם את תיבת האוצרות… זו תיבת האוצרות שלכם… בה נמצאים כל האוצרות הטמונים בכם… המחזקים אתכם… המיוחדים רק לכם… אתם נפעמים נוכח שפע האוצרות… אתם מתמלאים בעוצמה… בכוחות מחודשים… בתובנות איך להתגבר על הכאב… איך לפנות זמן רגיעה לעצמכם… אתם ראויים לכך…
בדמיון שלכם אתם ממש יכולים לראות את האופטימיות הממלאת אתכם… בצבע ורוד או בצבע אחר שתבחרו… אופטימיות המאפשרת לכם להתגבר… לשמוח… בעודכם עומדים על ההר… ליד תיבת האוצרות… אתם מרגישים את כוחותיכם המתעצמים… אתם מבינים שכפי שהצלחתם להתגבר על המכשול… כך גם תוכלו להתגבר על כאבים… על מגבלות ועל קשיים… ולפנות זמן רגיעה לעצמכם…
וכפי שהבחנתם בתיבת האוצרות על ההר… כך גם תוכלו להבחין בכל האוצרות הטמונים בכם… מיום ליום תוכלו למצוא את עצמכם מפנים זמן רגיעה לעצמכם… יותר ויותר… אולי כשאתם  פחות מצפים לזה… זה יקרה… התת מודע ימשיך את התהליך ויעבוד למענכם… בידיעה שהאוצרות האלה תמיד יהיו בתוככם… שהם זמינים עבורכם כשתרצו… שתמיד תוכלו להשתמש בהם… תתחילו להיפרד מההר… מהשדה החרוש…
וכשאתם נושאים אתכם את כל מה שחוויתם… תתחילו באיטיות להחזיר את המודעות שלכם לכאן… לחדר הזה… אתם יכולים להניע את ידיכם ואת רגליכם… בקצב ובדרך המתאימים לכם… לפקוח את העיניים…

דברו איתנו