דימוי הקיפוד

מטרת ההדמיה פתרון לבעיה ייחודית- פחד קהל

(לאחר הרפיה)

ומתוך השקט הזה אני מזמינה אותך לדמיין את עצמך במרחב עצום של דשא ירוק… השעה שעת בוקר… ביום חורף בהיר ונעים… בשמים עננים בכל מיני צבעים… חלקם עננים אפורים וחלקם לבנים… והעננים שטים לאיטם בשמים… באופק ים כחול… ים כחול רגוע ושקט… רוח קלילה מלטפת את גופך… וריח הדשא הגזום מתפשט באוויר… על הדשא מרחוק ילדים משחקים… ילדים צוהלים ושמחים… את פוסעת בשביל הרגבים… וריח האדמה מתערבב עם ריח הדשא… וכיף לפסוע במרחב הירוק… במרחב שאת כה אוהבת…

על הרגבים בשביל קרוב אליך מונח קיפוד… קיפוד מסוגר ככדור… צבעו חום שחור… הקיפוד מגולגל לא זע ולא נע… את מתקרבת אל הקיפוד ואת רואה שאת הקיפוד מכסים קוצים שחורים וחומים… והקוצים חדים וקשים ועוטפים את הקיפוד… והקוצים חוסמים את הקיפוד ואינם מאפשרים לו לזוז… הקיפוד מנסה להזיז את גופו אך אינו יכול… והוא נסגר יותר ויותר עד שהופך לכדור קוצים קטנטן…

הרוח משתנה… ועננים אפורים באים מרחוק… והעננים שטים ומתקרבים לקיפוד… ואת מבחינה שהעננים נעצרים מעל הקיפוד… וגשם מתחיל לרדת בטיפות גדולות… והגשם מרטיב את הדשא וריח הדשא הרטוב מתפשט באוויר… טיפות הגשם הגדולות יורדות על הקיפוד… והטיפות מרטיבות את הקוצים… והמים הרכים שוטפים את הקוצים… והקוצים מתרככים… והקיפוד המסוגר לאט לאט נפתח ומתחיל להזיז את גופו… וטיפות המים הגדולות ממשיכות להרטיב את הקוצים… ועוד קוצים מתרככים והופכים מסולסלים ולמעוגלים…

והקיפוד שמרגיש את הרכות החדשה סביב גופו נפתח ומתחיל לפסוע בצעדים קטנים לידך בשביל… הוא מביט סביבו ורואה את מרחב הדשא הירוק והים הכחול… ונושם נשימה עמוקה… נשימה של חופש… נשימה של אושר… והגשם פסק… והקיפוד שאולי לא ידע שיש מרחבים כל כך גדולים פותח את עיניו מזיז את גופו ומתחיל ללכת… וככל שהוא נע הוא מרגיש יותר ויותר משוחרר והליכתו יותר מהירה… הוא ממשיך לנוע במרחב… והוא מגיע לילדים… והילדים אוהבים את הקיפוד ושמחים לראותו… והקיפוד המשוחרר אוהב את הילדים…

והשמש יוצאת מבין העננים… שמש חמימה שצובעת את הקוצים הרכים בכל מיני צבעים… והילדים מורידים את הקוצים מהקיפוד… קוץ אחרי קוץ… ועם כל קוץ שיורד הקיפוד מרגיש יותר ויותר משוחרר… יותר ויותר מאושר… יותר ויותר חופשי… עד לקוץ האחרון… והקוצים הרכים נהפכים ליותר ויותר קלים והם מתנפחים ברוח ומתמלאים באוויר כבלון ועפים בשמים אל האופק הרחוק ואט לאט נעלמים…

והקיפוד ממשיך להלך במרחבים העצומים והוא חופשי משוחרר… והאושר שבחופש שנגלה לו ממלא את גופו החלק והוא נהנה מהשמש החמימה … ואולי כמו הקיפוד המשוחרר את יכולה לשים לב שעד היום הרגשת חסמים שגרמו לך לפחד קהל… ובאותו אופן שהקיפוד שיחרר את הקוצים כך גם את יכולה להשתחרר מכל החסמים… והחסמים שהיו מתרככים ונושרים מעליך ונעלמים אט אט…

היום את בשלה לשינוי… ויכולת ההבנה שלך שהחסמים שאספת לא משרתים אותך יותר מתחדדת ואת יותר ויותר משתחררת מפחד הקהל… וזה פשוט וטבעי לך לעמוד מול קהל.. והקהל כמו הילדים והקיפוד אוהב אותך… ועכשיו שגילית את הדרך תוכלי לחזור לשם שוב ושוב ככל שתחפצי… ובקרוב יגיע הזמן להתחיל ולחזור… ובהדרגה להיפרד מהמצב הנעים של ההרפיה… ובכוחות מחודשים ותובנות חדשות תוכלי לקחת נשימה עמוקה… להזיז את האצבעות… ובזמן שמתאים לך לפקוח עיניים…

לפרטים נוספים על קורסים בנושא דמיון מודרך ו- NLP

דברו איתנו